עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryנועם ירושלמי על כתובות

נועם ירושלמי על כתובות ד:ד:ח

Noam Yerushalmi on Kesubos 4:4:8 (Noam Yerushalmi on Ketubot 4:4:8) · נועם ירושלמי על כתובות · free full Hebrew text

Open in the reader →

עוד שם ר' בון ב"ר חיי' בעא קומי ר' זעירא הביא האב עדים להזים עדי הבעל הוזמו עדי האב לוקה ונותן מאה סלע בשלשה והעדים נסקלים בעשרי' ושלשה (והוא ט"ס וצ"ל לוקין ונסקלים בשלשה) (וכן גריס הק"ע) א"ל אילו לא הוזמו עידי האב לא נמצא הבעל לוקה ונותן מאה סלע ועדים נסקלים בעשרים שלשה (פי' וע"כ אם הוזמו עדי האב נמי לוקין ומשלמין בשלשה ונסקלין בעשרים ושלשה (והוא כמו שיתבאר לקמן דבמוציא שם רע שלוקה ונותן מאה סלע בשלשה והעדים נסקלין בעשרים ושלשה הוא משום דזהו ב' דינים דהבעל לוקה ונותן מאה סלע והוא דינו של הבעל והעדים נסקלין בעשרים זהו דינו של העדים ע"כ הוי ב' דינים לר"מ וע"כ מיבעי' ליה אם הוזמו עדי האב א"כ העדים בעצמם לוקין ונותנים מאה סלע ונסקלין בעשרים ושלשה אם הוי חד דינא או לא כיון דכל הדין הוא בעדים וע"ז אומר אילו לא הוזמו עדי האב לא נמצא הבעל לוקה ונותן מאה סלע והעדים נסקלין בעשרים ושלשה וא"כ אף שהוא הכל בעדי האב אעפ"כ הוי ב' דינים וע"ז אומר סבר ר' זעירא שני דינים הן (והוא משום דסבר פלוגתא דר"מ ורבנן היא בנערה המאורסה דכל הדין הוא בנערה לענין הפסדת כתובתה ולענין אם נסקלת כמו שסובר ר' מנא לקמן אבל לענין מוציא שם רע חכמים נמי סברי דשני דינים הן וכמו שאומר לקמן ר' מנא כר' זעירא) ר' ירמיה בשם ר' אבהו כולו דין א' הוא (פי' שסובר דפלוגתא דר"מ ורבנן הוא במוציא שם רע וא"כ סברי חכמים דדין א' הוא וכמו שאומר לקמן דר' יוסי בר בון כר' אבהו) מתניתא פליגא על ר' אבהו אל זקני העיר זה ב"ד של שלשה השערה זה ב"ד של עשרים ושלשה (פי' וא"כ מוכח דהוי ב' דינים) וע"ז משני התם כר"מ דר"מ אמר לוקה ומשלם וצ"ל לוקה ומשלם בשלשה (ומחמת דאיתא בריש פ"ג דאמר לוקה ומשלם ע"כ איתא נמי הכי כר"מ דר"מ אמר לוקה ומשלם וצ"ל בשלשה) והוא ר"מ דסנהדרין שסובר דב' דינים הן וע"ז אומר תמן תנינן האונס והמפתה והמוציא ש"ר בשלשה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות ור' מנא אמר בנערה המאורסה פליגין ר' מאיר אומר מפסדת כתובתה בשלשה ונסקלת בשלשה ועשרים וחכמים אומרים מקום שנסקלת שם היא מפסדת כתובתה אבל במוציא שם רע כל עמא מודו מקום שהעדים נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו הרבה בזה הירושלמי ולי נראה דגרסינן אבל במוציא שם רע כל עמא מודו דלא מקום שהעדי' נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע והוא משום שהם בב' גופין שזה בהבעל וזה בהעדים (והוא כפירש"י בסנהדרין (ד' ח') דקאמר וכי יש בו דיני נפשות מאי הוי אמר עולא בחוששין ללעז קא מפלגי ר' מאיר סבר אין חוששין ללעז ופירש"י דמיירי שהבעל טוען פתח פתוח מצאתי להפסידה כתובתה ורבנן סברי חוששין ללעז):

וע"ז אמר לו ר' יוסי ב"ר בון אנן דלא תניתא (פי' מה דלא נשנה במתניתין את עביד פלוגתא והוא כמו שהקשה ר"ת לרש"י בסנהדרין שם דגבי אונס ומפתה קתני לה שהן קנסות ועוד דבכל דוכתא דקאמר מוציא שם רע הוא לענין ק' סלעי') וע"כ אומר אלא במוציא שם רע פליגין ר"מ אומר לוקה ונותן מאה סלעים בשלשה והעדים נסקלין בשלשה עשרים ורבנן אומרי' מקום שהעדי' נסקלין שם הבעל לוקה ונותן מאה סלע אבל בנערה מאורסה כל עמא מודו מקום שנסקלת שם מפסדת כתובתה (פי' כיון דחד גופא היא) וע"ז אתי ר' מנא כר' זעירא דר' יוסי בר בון כר' אבהו