נועם ירושלמי על כתובות ד:יג:ב

שם (ה' י"ג) מתניתין ואת תהא יתבא בביתי כו' ובגמ' ר' זעירא שאל שאיל לר"נ כו' לא היה שם בית א"ל היורשין שוכרין לה בית מכאן ואילך היא אומרת קרקע והן אומרים מעות הדין עם היתומים (פי' שאין גוף הקרקע קנוי לה כו' ולפיכך יכולין לשכור לה בית אחר) כהדא חדא איתא (פי' אשה אחת) הוה פורנא עשרין דינר והוי תמן חד בית בטב עשרה דינרין אתא עובדא קומי ר' חנינא אמר או יבון לה ביתא או יבון לה כ' דינר א"ר מנא מכיון דלית ביתא טב אלא י' כמאן דלית לה פורנא אלא עשר מכאן ואילך היא אומרת קרקע והם אומרים מעות הדין עם היתומים וכתב הפ"מ כן הוא גירסת הרא"ש ופירושו ולפ"ז לר' מנא דאמר שכיון שאין הבית שוה אלא י' דינרין הרי הוא כאילו לא נתחייב אלא י' דינרין ויכולים הם לסלקה בדמי הקרקע לבד ואעפ"י שהוא רוצה לקחת הקרקע בכדי כל כתובתה והר"ן כתב ע"ז דלמה לא תוכל להעלותו עד כדי סך כתובתה אחר שהיא רוצה לקחתו בכולה כו' והרא"ה כתב דהטעם הוא דמאחר שאין לשיעבוד כתובתה אלא בכדי עשרה דינרין הרי הוא כאילו חין כתובתה אלא י' דינרין וכיון שהדין עם היתומים יכולין לסלקה במעות אעפ"י שהיא רוצה בקרקע נותנים לה מעות ומסלקין אותה.

ואיפשר לומר דזה דמי להא דאמרינן בירושלמי לקמן (פי' י"ג ה"ג) לא הי' שם מזון י"ב חודש מהו שיאמרו בנים לבנות טלו את שלכם וצאו ופי' הפ"מ הרי לכם מעות כדי שתיזונו מהן כפי הנכסים שזכיתם אתם וצאו מהן ואנחנו נירש שבעינינו שוין הן הרבה מהדא מתניתא אמרה שאין שומעין להן אלא שמין את הנכסים בב"ד ואם אין שם נותר חולקין בשוה והכי נמי אין שומעין להן במה שאומרים אנחנו מעלין את הנכסים והרי לכם כדי המגיע וצאו אלא שמין את הנכסים בב"ד ואם אין שם כדי מזון כו' כולן לבנות וא"כ איפשר לומר דכיון דיכולין היתומים לסלק במעות ע"כ אין שומעין לה במה שאומרת שהבית שוה לה כ' דינרין וכמו שהביא הירושלמי ראי' ממתניתין שאם אמרו היתומין הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר כו' אין שומעין להם ודו"ק: