נועם ירושלמי על כתובות ד:א:ו

עוד שם קנס אימתי הוא מתחייב ר' יונה אמר משעה ראשונה ר' יוסי אמר בסוף וכתב הק"ע דנ"מ לענין אם יכולה למחול והוא כמו דאמרינן בירושלמי (פ"ג דכתובות ה"ז) ויש אדם מוחל על דבר שאינו שלו נשמעינה מן הדא דמר ר' בון ב"ח בשם ר' זעירא קנס אין בו משעה ראשונה וגם הפ"מ נדחק בזה ועיין בספר נחלת יהושע (ס' י"ד) מה שכתבתי בזה וכעת נראה דהנפקא מינה הוא כמו דאמרינן במכות (ד' ה') ואמר רבא באו שנים ואמרו בחד בשבתא כו' דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר קטלא הוא וכן לענין תשלומי קנס באו שנים ואמרו בחד בשבתא עמנו הייתם אלא בתרי בשבתא גנב וטבח ומכר משלמין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר תשלומין הוא באו שנים ואמרו בחד בשבתא עמנו הייתם אלא ערב שבת גנב וטבח ומכר ונגמר דינו ולא עוד אלא אפי' אמרו בחד בשבתא גנב וטבח ומכר ובתרי בשבתא נגמר דינו אין משלמין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר תשלומין הוא וכתבו התוס' בד"ה וכן לענין קנס אבל ודאי לענין ממון לא דכשמעידין דבחד בשבת גנב ובאו שנים ואמרו דבע"ש גנב ובחד בשבת עמנו הייתם ודאי אין משלמין ממון דבההיא שעתא דקא מסהדא גנב גברא בר חיובא הוא [וכן אמרינן בירושלמי (פ"ק דמכות ה"י) תנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין הוא והן נהרגין והשני' פטורה והקשה הפ"מ מאי קמל"ן ונדחק שם מאוד ול"נ דהפי' הוא כמו דאמרינן במכות (ד"ה) ואמר רבא באו שנים ואמרו בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש ובאו שנים ואמרו בחד בשבתא עמנו הייתם אלא בתרי בשבתא הרג פלוני את הנפש נהרגין דבעידנא דקא מסהדי גברא לאו בר קטלא ופריך מאי קמל"ן תנינא לפיכך אם נמצאת א' מהם זוממת הוא והן נהרגין והשני' פטורה ופי' רש"י מאי קמל"ן דאע"ג דאיהו מקטיל אינהו מיקטלי תנינא במתניתין בפרקין גבי שנים רואים אותו מחלון זה כו' הוא והן נהרגין וע"ז אומר תנינן הכא מה דלא תנינן בסנהדרין דאעפ"י שהוא נהרג אפ"ה העדים נהרגין משום דבעידנא דמסהדי גברא לאו בר קטלא הוא ואגב נבאר כל הירושלמי היו שנים רואים אותו מחלון זה ושנים רואים אותו מחלון זה וא' מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו עדות אחת ואם לאו הרי אילו ב' עדות אמר ר' ירמי' חמי היך תנינן הכא היו שנים רואין אותו מחלון זה ושנים רואים אותו מחלון זה וא' מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אילו עדות א' ואם לאו הרי ב' עדות הא שלשה שלשה לא בדא תנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין הוא והן נהרגין והשני' פטורה והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד כאשר יראה המעיין והפי' הוא דמדייק דמדתני דווקא בשנים שנים דאם אין המתרה רואה אותן הוי ב' עדות משמע הא שלשה שלשה לא (דהיינו א' רואה אותן מחלון זה וא' רואה אותו מחלון זה וא' מתר' בו באמצע) וכמו שכתבו התו' מכות (ד' ו') בד"ה תני' כו' דאי ממתניתין ה"א דווקא בב' כיתי עדים דכל חדא וחדא חשיב עדות באנפי נפשה אבל בכת א' מצטרפי וע"ז מייתי ראי' דאפי' ג' בכת א' נמי הכי וע"ז אמר בירושלמי אמר ר' ירמי' חמי היך תנינן הכא הי' שנים רואים אותו מחלון זה ושנים רואין אותו מחלון זה וא' מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אילו הרי אלו ב' עדות הא אם היו ג' ג' לא בדא (פי' א' רואה אותו מחלון זה וא' רואה אותו מחלון זה והמתרה באמצע אעפ"י שאין רואין אותו אלו לאלו נמי מצטרפין וכמו שכתבו התוס' (שם) דה"א דוקא כו' אמר ר' יוסי תנינן שלשה שלשה (פי' תנינן בברייתא אפי ג' ג' וכמו דמסיק) לא בדא תנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין הוא והן נהרגין והשני' פטורה (פי' וע"כ תנא בשנים שנים וא' מתרה באמצע משום סיפא דהוא והן נהרגין והשני' פטורה דתנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין דאע"ג דגברא בר קטלא הוא חייב ע"כ תנינן במתניתין בשנים שנים וא' מתרה באמצע וה"ה אפי' בג' ג' דהיינו א' רואה כו' וא' כו' רק דנקט ב' ב' משום סיפא ודו"ק]: וכן אמרינן בב"ק (ד' ע"ד) ואי דלא עמד בדין אכתי דמי כולי' עבד לרב בעי שלומי דאכתי גברא לא מחייב אלא דעמד בדין וכתבו התוס' דאין הטעם משום דאי הוה בעי הוי אתי לב"ד ומודה ומפטר דאפי' לשמואל דאומר לקמן (ד' ע"ה) מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב הכא כיון דלא עמד בדין הוי גברא בר חיובא לענין קנס כדפרישית בסוף המניח (ד' ל"ב) בשמעתין דהוחלט השור:

וע"כ פליגי בירושלמי דקנס אימתי הוא מתחייב ר' יונה אמר משעה ראשונה וא"כ לענין עידי הזמה אם יאמרו העדים בחד בשבתא גנב ובאו עדים והזימום ואמרו דבע"ש גנב א"כ לא מתחייבים העדים ור' יוסי אמר בסוף וע"כ אפילו אמרו העדים בחד בשבת גנב ובאו עדים והזימום ואפי' אמרו דבע"ש גנב אעפ"כ כיון דלא עמד בדין גברא לאו בר חיובא הוא וחייבים העדים לשלם:

וע"ז אמרינן מתיב ר' יוסי לר' יונה על דעתך דתימר משעה ראשונה והא תנן עמדה בדין עד שלא מת האב הרי הן של אב מת האב הרי הן של אחיו (פי' וא"כ תלוי קנס בהעמדה בדין וא"כ מוכח דקנס אין בו משעה ראשונה) וע"ז משני מטינתא לההיא דתני רשב"י ונתן לנערה נותן לאבי הנערה (פי' וא"כ גלי קרא דזה תלוי בהעמדה בדין) כו':

שם ואתי אילין פלוגתא כהדין פלוגתא דתנינן תמן גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת משלם תשלומי ארבעה וחמשה מתיב ר' חגי לר' יוסי על דעתיך דתימר בעמידת בית דין הדבר תלוי ניתני גנב משל אביו וטבח ומכר בחיי אביו ולא הספיק לעמוד בדין עד שמת משלם תשלומי כפל והן אמר ארבעה וחמשה ברם הכא כל עמא מודו שהן של עצמה לא צריכה דלא למי הוא נותן לעצמה נותן לאבי':

[והנה המפרשים הק"ע והפ"מ ביארו הירושלמי שמקשה דאיך חייב לשלם אם מת אביו והא אין אדם מוריש קנס לבניו והוא כמו שהקשו התוס' בב"ק (ד' כ"ב) והתירוץ הוא כמו שתירצו התוס' דבשלמא התם שייכי האחין בדבר שהקנס יוצא ממנו והיינו הבהמה ובכה"ג אדם מוריש לבניו הקנס אעפ"י שלא עמד בדין שהרי הבהמה עצמה מורישלבניו כו' ברם הכא כל עמא מודו שהן שייכין לעצמה ואין לאחין חלק בהם אלא דזכתה התורה זכותה לאב ואותו זכות הוא מוריש לבניו כו' והוא דוחק בדברי הירושלמי] ע"כ נראה לי לבאר והוא כמו דאמרי' בב"ק (ד' ע"א) בעא מיני' רבא מר"נ גנב שור של שני שותפין וטבחו והודה לא' מהן חמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר או. דילמא חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר א"ל חמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר איתבי' גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת אביו משלם תשלומי ארבעה וחמשה והא הכא כיון דמת האב כמו שקדם והודה לא' מהן דמי וקתני משלם תשלומי ארבעה וחמשה א"ל הכא במאי עסקינן כגון שעמד אביו בדין אבל לא עמד בדין מאי אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה אי הכי אדתני סיפא גנב משל אביו ומת ואח"כ טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה ניפלוג בדידי' במה דברים אמורים כשעמד בדין אבל לא עמד בדין אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה א"ל הכי נמי איידי דנסיב רישא גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת אביו נסיב סיפא נמי גנב משל אביו ומת אביו ואח"כ טבח ומכר לצפרא א"ל חמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר כו' ואלא מ"ש רישא ומ"ש סיפא א"ל רישא קרינא בי' וטבחו כולו באיסור' סיפא לא קרינא בי' וטבחו כולו באיסורא:

ובזה יתבאר הירושלמי שאומר ואתי אילין פלוגתא כאילין פלוגתא דתנינן תמן גנב משל אביו וטבח ומכר ואח"כ מת אביו משלם תשלומי ארבעה וחמשה מתיב ר' חגי לר' יוסי על דעתיך דתימר בעמידת ב"ד הדבר תלוי (פי' ר' יוסי דפליג עם ר' יונה ואמר דקנס מתחייב בסוף דהיינו העיקר הוא העמדה בדין) ניתני גנב משל אביו וטבח ומכר בחיי אביו לא הספיק לעמוד בדין עד שמת אביו משלם תשלומי כפל (פי' ולא ארבעה וחמשה דחמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר) וע"כ לא פריך דלא יתחייב כפל שיש בתוכו קנס בכפל לבד הקרן שאין הקושיא ממה שאין אדם מוריש קנס לבניו כמו שפירשו המפרשים הק"ע והפ"מ אך עיקר הקושי' הוא מהא דחמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר וא"כ לא שייך בכפל דמתחייב על כל מה שגנב כפל וע"כ פריך דליתני דאינו מתחייב רק כפל בלא עמד בדין כיון דלא עמד בדין עד שמת אביו וקנס אינו רק בסוף א"כ ה"ל חמשה חצאי בקר דהא מחלקו מיפטר אבל אי אמרינן דקנס חייב משעה ראשונה וע"כ כיון דטבח בחיי אביו א"כ ה"ל חמשה בקר שלימין בשעת החיוב דהיינו הטביחה. אבל לר' יוסי שסובר דקנס אינו מתחייב רק בהעמדה בדין וא"כ כיון דמת אביו קודם העמדה בדין ח"כ ה"ל חמשה חצאי בקר בשעת העמדה בדין דהא כבר מת אביו והוא כמו דמקשה בש"ס דילן בב"ק (ד' ע"א) רבא לר"נ:

וע"ז אומר והן אמר מארבעה וחמשה ונראה לי שהוא (ט"ס וכצ"ל אמר לו והן ארבעה וחמשה) (פי' שר' יוסי השיב לדברי ר' חגי שאין הטעם משום דחמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר אלא דחמשה בקר אמר רחמנא ואפי' חמשה חצאי בקר) וע"ז א"ל והן ארבעה וחמשה (פי' דזה הוי נמי ארבעה וחמשה אלא דהחילוק בין רישא לסיפא הוא דרישא קרינא בי' וטבחו כולו באיסורא משא"כ בסיפא וא"כ לא תלי רק על שעת טביחה אם יש בזה החיוב של טביחה או לא ברם הכא כל עמא מודו דהן של עצמה וצ"ל שהן של עצמה לא צריכא דלא למי הוא נותן לעצמה נותן לאבי' וע"כ כיון דזה תלוי בהעמדה בדין ע"כ קאמר ר' יוסי דקנס מתחייב בסוף (אבל גבי טביחה אין הענין מחמת התשלומין של חמשה בקר אלא מחמת עצם החיוב דאם מת אח"כ הוי טביחה כונו בחיוב משא"כ אם מת קודם שטבחו וכמו שביארתי) ודו"ק:

ובזה יתבאר הירו' (פ"ז דב"ק) ר' זעירא בעי מכר חצי' מהי מכר חצי' לזה וחצי' לזה מהו נשמעינה מהדא מכרה חוץ מידה חוץ מרגלה חוץ מגיזתה משלם תשלומי ד' וה' ר"א ב"ש אומר חוץ מקרנה משלם תשלומי כפל חוץ מגיזתה משלם תשלומי ד' וה' רבי אומר חוץ מדבר שהנשמה תלוי' בה משלם תשלומי ד וה' כו' וקשה דמאי מביא ראי' מהברייתא לענין מכרו חצי' מהו או מכרו לזה ולזה אך לפי מה שביארתי ניחא דהבעי' הוא דאם מכרו חוץ מא' ממאה שבו או שהי' בה שותפות פטור היינו משום דחמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר א"כ אם מכרו כולו רק שלא מכרו בב"א חייב לשלם דמ"מ משלם תשלומי ד' וה' בשלימות והוי חמשה בקר בשלימות וע"כ אם גנב משל אביו ואח"כ מת אביו וטבח ומכר אינו משלם תשלומי ד' וה' משום דחמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר וע"ז מביא ראי' ממה דפליגי דראב"ש אומר חוץ מקרנה משלם תשלומי כפל כו' רבי אומר חוץ מדבר שהנשמה תלוי' בה ואמרינן בב"ק (ד' ע"ח) דרבי דסובר חוץ מדבר שהנשמה תלוי' בה סובר דדוקא מידי דהוה בטביחה (פי' שמעכב השחיטה דומי' דוטבחו לאפוקי ידה ורגלה למטה מארכובה דלא מעכבי בשחיטה לא ורשב"א סובר דדבר הניתר בשחיטה לאפוקי גיזתה וקרנה) א"כ מוכח דהטעם דומכרו כולו וטבחו כולו ומקשינן מכירה לטביחה וע"כ כמו שבטבחו היינו דווקא בבת א' ה"נ במכירה וא"כ אין הטעם משום דחמשה בקר אמר רחמנא ולא חמשה חצאי בקר ועיין בגליון שפירש קצת באופן אחר אבל לפי מה שביארתי ניחא שפיר ודו"ק]: