נועם ירושלמי על כתובות יג:ג:ה

שם והבנים ישאלו על הפתחים אית תניי תני ישענו מאן דאמר ישענו והשענו תחת העץ מאן דאמר ישאלו על הפתחים ונוע ינועו בניו ושאלו כו' וצריך לבאר מהו הנ"מ בין ישאלו ובין ישענו וכן אמרינן בירושלמי בב"ב (רפ"ט ה"א) כיני מתניתין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים (פי' משום דאיכא דתני והבנים ישענו על הפחחים ע"כ קאמר דכיני מתניתין הבנים ישאלו על הפתחי') ע"כ נראה לי כמו שביארתי תחילה דהירושלמי סובר דבעינן שיהיו לאלו ולאלו שנים עשר חודש ואי ליכא לאלו ולאילו עד י"ב חודש שקלי לה בנות לכולהו כמו שביארתי על הירושלמי (ה"ג) לא הי' שם מזון שנים עשר חודש מהו שיאמרו בנים לבנות עיין שם והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ב (ד' קל"ט) ואי ליכא לאלו ולאילו עד שיבגרו שקלי להו בנות לכולהו אלא אמר רבא מוציאין להם מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים ופירשב"ם והאי דקתני ישאלו על הפתחים היינו משהוציאו אותו השאר בהוצאת מזונות מכאן ואילך הבנות יזונו עד שיבגרו והבנים ישאלו על הפתחים וא"כ אי אמרינן דאי ליכא לאלו ולאילו עד י"ב חודש או עד שיבגרו לדברי חכמי' מוציאין להם מזונות עד שיבגרו והשאר לבנים וא"כ קש' דאמאי קתני והבנים ישאלו על הפתחים הא אית להו קצת נכסים וע"כ אומר אית תניי תני והבנים ישענו על הפתחי' והיינו אם יוציאו אותם הבנים בהוצאת מזונותיהם אז ישאל על הפתחים וע"כ אומר והבנים ישענו על הפתחים (פי' שעתה אף שיש להם מזונות עכ"ז ישענו על הפתחים דהא יוציאו על מזונות אבל לשיטת הירושלמי שסובר דאי ליכא לאלו ולאלו מזון י"ב חוד או עד שיבגרו שקלי לה בנות לכולהו (וכמו דהוי אמרו מעיקרא בב"ב (שם) וע"כ תני והבנים ישאלו על הפתחים דהא הם צריכים מיד לשאול על הפתחים וע"כ אומר בירושלמי (רפ"ט דב"ב ה"א) כיני מתניתין הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים ולא כאית דתני תני ישענו והוא משום דהירושלמי סובר דאי ליכא לאלו ולאלו עד י"ב חודש (או עד שיבגרו) שקלי לה בנות לכולהו והם מיד שואלים על הפתחים ע"כ אומר כיני מתניתין והבנים ישאלו על הפתחים ודלא כשיטת הש"ס דילן ודו"ק: