נועם ירושלמי על כתובות יג:ד:ג

(ה"ד) הטוען את חבירו כדי שמן והודה לו בקנקנים אדמון אומר הואיל והודה מקצת הטענה כו' מה אנן קיימין אם בשטענו קנקנים ושמן והודה לו בא' מהן כל עמא מודו שהוא מן הטענה ואם בשטענו שמן והודה לו בקנקני' כל עמא מודו שאין הודייה מן הטענה אמר (כצ"ל) רבי זעירא ר' אבינא בשם רב בשטענו קנקני שמן היא מתניתא ההין מילין וההן אמר ריקנין ניחא קנקנים ולא שמן שמן ולא קנקנים והנה המפרשים נדחקו בזה ולי נראה שהוא (ט"ס וצ"ל) ניחא שמן ולא קנקנים קנקנים ולא שמן ופי' דניחא אם היה מודה ליה בשמן א"כ ניחא הפלוגתא דאדמון אומר דאם תבעו קנקנים משמעותי' מליאין וא"כ קתבעי ליה שמן ג"כ וע"כ הוי הודאה ממין הטענה אבל לחכמים דאמרו דקנקנים ולא שמן א"כ אם הודה לו בשמן לא הוה הודאה ממין הטענה) אבל במתניתין תנן והודה לו בקנקנים ובקנקנים ודאי תבע לו א"כ מהו הפלוגתא וזה דוחק לומר דפליגי אם הוי הודאה מקצת הטענה דאם תבעו שני דברים וא"כ הוי הודאה במקצת הטענה אבל אם תבעו קנקנים לבד א"כ לא הוי הודאה במקצת אלא דהפלוגתא אם הוי ההודאה ממין הטענה וע"ז אומר ניחא שמן ולא קנקנים ע"כ היה ניחא דפליגי אם יש בתביעתו שמן הוי הודאה ואם אין בתביעתו שמן לא הוי הודאתו ממין הטענה אבל במתניתין תנן והודה לו בקנקנים א"כ לא ניחא. וע"ז אומר ר' אלעזר בשם ר' אבין מפיק לישנא מחצין דמשח (פי' מדות דמשח) וע"כ ניחא דפליגי אם יש בלשון הזה לשון קנקנים והכי אמרינן בש"ס דילן בכתובות (ד' ק"ח) כי פליגי היכא דאמר ליה עשרה כדי שמן יש לי אצלך אדמון אומר יש כו' קנקנים ורבנן אמרו אין כו' קנקנים וע"כ ניחא דפליגי במה שהודה בקנקנים אם הודאה ממין הטענה או לא):