נועם ירושלמי על כתובות יב:א:ב

מתניתין הנושא את האשה ופסקה עמו שיזון את בתה כו' ובגמ' במה הוא מתחיי' לה לא כן ר' יוחנן ורשב"ל תריהון אמרין הכותב שט"ח על חבירו בחזקת שהוא חייב לו ונמצא שאינו חייב לו אינו חייב ליתן לו רשב"ל אמר עשו אותה כתוספת כתובה כו' (והנה התוס' בכתובות (ד' ק"ב) כתבו דהא דפליגי ר"י ור"ל שם בהא דאיתמר האומר לחבירו חייב אני לך מנה ר"י אמר חייב ור"ל אמר פטור דפליגי דר"ת מפרש כו' בלא הודאה שהיה חייב לו מתחילה כלום והא דקאמר דחייב אני לך מנה זה כו' וכתבו התוס' ור"ת הביא ראיה מדבריו לירושלמי דר"י ור"ל איירי בכה"ג שלא נתחייב לו קודם לכך דפריך במה נתחייב זה לזון את בתו לא כן אמר ר' יוחנן ורשב"ל הכותב שט"ח לחבירו בחזקת שהוא חייב לו ונמצא שאינו חייב לו אינו חייב לו כלום ואע"ג שלהירושלמי קשה דר' יוחנן אדר' יוחנן אין לחוש דבכמה דוכתי פליג כו'.

והנה (בפ"י ובפי"א) ביארתי דהטעם דלשיטת הירושלמי אין אדם מתחייב בשטר רק בכסף וכמו דאמרי' (פ"י ה"א) ימים שבנתיים תפלוגתא דר"מ ורבנן על דעתיה דר"מ בשטר נתחייבו הנכסים על דעתין דרבנן בכסף נתחייבו הנכסים וע"כ קאמר הכא דבמה נתחייב ואע"ג דאמרינן בירושלמי בסוף ב"ב (פ"י ה"י) ר' יסא בשם ר' יוחנן אעפ"י שקילסו ר' ישמעאל את בן ננס כו' אבל אינה כבן ננס שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן אף בחנוק הלכה כרבי ישמעאל (כצ"ל) אמר ר' יוסי ואת ש"מ בר נש דהוי צייד לחבריה בשוקא אתא חד ומר שבקי' ולא יהב מן אהן גבי ומן אהן לא גבי ובגמ' (ד' ק"ב) אמרינן אמר רבא כתנאי ערב היוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין כו' לימא ר' יוחנן דאמר כר' ישמעאל כו' וא"כ משמע דלר' ישמעאל משתעבד בשטר ג"כ כיון שפסקו כר"י א"כ משמע שמתחייב בשטר אך התם לא מחמת השטר אלא מחמת הערבות וכמו דאמר שם בירושלמי אמר ר' יוסי ואת ש"מ בר נש דהוי צייד לחבריה בשוקא אתא חד ומר שבקי' ונא יהב מן אהן גבי ומן אהן לא גבי ופי' הפ"מ כמתמיה וא"כ את ש"מ בר נש דהוה צייד לחבריה בשוקא (והוא כמו צודה לקחתו) ואתא חד ואמר שבקי' ואנא יהב לך מן אהן גבי מזה האיש דאמר שבקיה ומזה הלוה אינו גובה (בתמי') ובמה נעשה זה בע"ח שלו דלא היה מתכוין אלא להציל את זה דקסבר מצוה קא עביד וכתב שם דדברי ר' יוסי ע"כ בתמיה מתפרשא דאם לא כן מה לו לחזור כו'.

ולי נראה דבניחותא קאמר דמדקאמר דהלכה כר' ישמעאל אף בחנוק דהיינו בחנק את א' בשוק ואמר הנח לי ואני נותן לך ובהא נמי הלכה כר' ישמעאל ע"ז אומר ר' יוסי ואת ש"מ הדא דהוי צייד לחבריה בשוקא אתא חד ומר שבקיה ואנא יהיב מן אהן גבי דכיון דאמר ואני יהיב א"כ הוא בתורת קבלן וכמו דאמרינן בב"ב (ד' קע"ד) רבא אמר כולן לשון ערבות הן בר מתן לו ואני נותן כו' ועיי"ש ברא"ש שכתב דקבלן עדיף מאני נותן אלמא אני נותן הוא איפשר לומר דהוי כמו קבלנות וע"ז אמר ההן דהוי צייד לחבריה אתא חד ומר שבקי' ואנא יהיב (פי' א"כ לא אמר לו לו הלוהו ואני ערב אלא הנח לו ואני נותן א"כ הוי כמו תן לו ואני נותן וע"כ הוי כמו קבלן וסובר כמו דאמרינן בב"ב (ד' קע"ד) א"ל מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא תן לו ואני נותן אין לו למלוה על הלוה כלום וע"ז אומר ר' יוסי ההן דהוי צייד כו' אתא חד ומר שבקוה ואנא יהב לך מן אהן גבי ומן אהן לא גבי וסובר דתן לו ואני נותן אין למלוה על הלוה כלום רק דבש"ס דילן מסיק (שם) ולא היא לא מיפטר מיניה דמלוה עד שישא ויתן ביד ודו"ק]: