נועם ירושלמי על כתובות י:ה:ב

שם (ה"ה) מתניתין מי שהי' נשוי ארבעה נשים ומת הראשונה קודמת לשני' ושני' לשלישית כו' אמר בן ננס וכי מפני שהיא אחרונה כו' ובגמ' ר' אבינא בשם ר' שמואל כדברי בן ננס לשטר א' שיצא על חמשה לקוחות כולן חולקין בשוה [פי' משום דסובר דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה ובשעה שהוא גובה הרי כל הנכסים משועבדין בשוה והרי הוא כמו דאמרינן בב"ב (ד' קנז) בלוה ולוה ואח"כ קנה דחולקין בשוה ואמר ר' עקיבא קומי ר' מנא לית הדא פליגא על ר' שמואל דשמואל אמר שודא דדיינא לשני שטרות שיצאו על שדה אחת כו' א"ל לא שמיע ליה דמר ר' אבין בשם שמואל לא שנו בין שטר א' ובין שני שטרות שיצאו על שדה אחת איזה מהן שירצו ב"ד להחליט מחליטין ובירושלמי לא תירץ ע"ז כלום והוא כמו שביארתי בתחילה על הא דקאמר תחילה (ה"ד) לא שודא דדיינא את אמרת והכא ליכא שודא דדייני דהא דאמר שמואל שודא דדייני היינו דסובר כחכמים דבכסף נשתעבדו הנכסים וע"כ כיון דהשטר אינו אלא לראיה ע"כ הוי שודא דדייני משא"כ בכתובה או ביורשין שירשו שט"ח נמי ליכא שודא כיון דבן ננס סובר לשטר א' שיצא על חמשה לקוחו' חולקים כיון דמכאן ולהבא הוא גובה א"כ חל השיעבוד על כולם בשוה וע"כ כיון דחל על כולם בשוה לא שייך בזה שודא דדייני והוי כלוה ולוה ואח"כ קנה אם כתב דאקני כולם חולקות בשוה אלא דלשמואל לפי שיט' הירו' דאקני לא משתעבד משו' דסובר כחכמי' דבכסף נשתעבדו הנכסי' וא"כ בשעה שקנה אח"כ ליתא לכסף שישתעבד וכמו שביארתי ודו"ק:

וע"כ אמרינן שם הנהיג רבי בארנונא ובגולגולת ובאנפרות דבן ננס משום דהתם השיעבוד הוא על גברא ולא על הנכסים וע"כ נפרעים מכולם בשוה דלא שייך בזה הנחתי לך מקום לגבות הימנו וכמו דאמרינן בב"ב (דף נ"ה) וה"מ לטסקא אבל לכרגא לא מ"ט כרגא אקרקף דגברי מנח רק לשיטת הש"ס דילן בב"ב שם מסקינן שם דאפי' שערי דכדא משתעבדי לכרגא עיין שם. וע"ז אומר כהדא קרובין דר' יוסי זבנין חקלוון מן אילין דבר תפקין כו' ומזה מוכח דבשאר חובות אמרינן דאינו יכול לגבות מן הלוקח הראשון דהא בשעה שלקח היה בני חורין והניח מקום לגבות: