נועם ירושלמי על כתובות י:א:ד

עוד שם אמר בן ננס יורשי הראשונה אומרים ליורשי השני אם כבע"ח אתם טלו את שלכם וצאו ואם לאו אנו ואתם נחלוק בשוה אמר לו ר"ע בני שני' קפצה עליהן ירושת תורה ונוטלין כתובת אמם וחוזרין וחולקים ר' מנא אמר בשיש שם דינר יתר נחלקו אבל אם אין שם דינר יתר אף בן ננס יודה לר"ע בני השני' קפצה עליהן ירושת תורה (כצ"ל) א"ל ר' יוסי ב"ר בון הך דלא תניתא פליגא את עביד לי' פליגא (פי' לדברי ר' מנא שחומר בן ננס טלו את שלכם וצאו משמע דליכא ירושה יותר (וכן פירש"י בכתובות (ד' צ'). וע"ז אומר הך דלא תניתא פליגא את עביד פליגא משום דמשמע מן הברייתא דבאין שם יתר דינר נחלקו וע"ז אומר אלא בשאין שם יתר דינר נחלקו אבל אם יש שם יתר דינר אף ר"ע יודי לבן ננס כו' והוא כמו דאמרינן בכתובות (ד' צ') אמר רבה כו' דכ"ע אחת בחייו וא' במותו יש להם כתובת בנין דיכרין והכא בכתובה נעשית מותר לחבירתה והוא הדין לבע"ח מר סבר כתובה נעשית מותר לחבירתה והוא הדין לבע"ח ומר סבר אין כתובה נעשית מותר לחבירתה והוא הדין לבע"ח ואמינא להו אנא בבע"ח כ"ע לאפליגי דהוי מותר כי פליגי בכתובה מתקיף לה רב יוסף אי הכי ר"ע אומר כבר קפצה נחלה אם יש שם מותר דינר מיבעי' לי' והנה צריך לבאר דבהש"ס דילן פריך עלה רב יוסף אהא דאמר דפליגי אם כתובה נעשית מותר לחבירתה אלא דפליגי בא' בחייו וא' במותו אם יש להם כתובת בנין דיכרין ובירושלמי מסיק בהיפך דר' מנא קאמר דפליגי בשיש שם יתר דינר ופליגי בן ננס ור"ע בא' בחייו וא' במותו ור' יוסי בר בון אמר הך דלא תניתא פליגא את עביד לי' פליגא אלא כשאין שם יתר דינר נחלקו והנה הוא בהיפך שיטת הירושלמי משיטת הש"ס דילן:

ע"כ נראה לי לבאר והוא כמו שפירש במשניות בתוס' רע"ק דהטעם הוא דאמרינן בבע"ח כ"ע לא פליגי דהוי מותר והוא משום דבע"ח דנוטל מיקרי בזה קיום נחלה דאורייתא אבל בכתובה דהם מקבלין ולא פורעין (והיינו במותר שתיהן לא מקיימי נחלה דאוריית') אלא דאנן קיי"ל דאפי' כתובה נעשית מותר וא"כ יש לומר דהטעם דכשמת והשני' קיימת הי' בזה דין כתובת בנין דכרין כיון דהאם נוטלת דהוי כבע"ח ומשום הכי אף שמתה אח"כ והיורשים דידה מקבלים ולא פורעים מ"מ הוי כמרובים ונתמעטו ועוד ביאר בזה דהטעם דבע"ח נעשה מותר ולא כתובה יש לומר הטעם דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה א"כ קודם שגובה הבע"ח יש כאן מותר דינר ואף דהבע"ח בא וגובה הוי כמרובים ונתמעטו וכיון שכן יש לומר דההפרש בין בע"ח לכתובה כיון דכתובה בחזקת אלמנה לחד תירוצי בתוס' כתובות (דצ"ו) יש לומר דמיד כשמת הוי כשגבתה האלמנ' ולא מקרי מרובים ונתמעטו אלא דאנן קיי"ל דאף כתובה נעשית מותר היינו משום דמכל מקום הוי מחוסר גוביינא ומקרי מרובים ונתמעטו:

וא"כ יש לומר דלשיטת הירושלמי פליגי בזה בן ננס ור"ע דבן ננס סובר דבעל חוב וכן כתובה נעשית מותר לחבירתה והטעם דבן ננס לטעמי' שסובר דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"י דכתובות ה"ה) ר אבינא בשם שמואל לשטר א' שיצא על חמשה (כצ"ל) לקוחות כולם חולקים בשוה שסובר כיון דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה א"כ ליכא דין קדימה וכמו שאבאר לקמן וע"כ כיון שבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה א"כ הי' מותר דינר ואח"כ נתמעט ור"ע סובר דמכאן ולמפרע הוא גובה וא"כ ליכא מותר דינר וכמו שאומר אח"כ החוב ממעט ודכוותה החוב מרבה (פי' כיון דלר"ע שהלכה כמותו החוב ממעט והוא דלמפרע הוא גובה וא"כ החוב נמי מרבה דהוי כמו שיש שם מותר דינר דכיון דבע"ח מכאן ולמפרע הוא גובה א"כ הוי כאלו גבו מתחילה וא"כ יש שם מותר דינר) וע"ז אמר ר' יוסי ב"ר בון הך דלא תניתא פליגא את עביד פליגא (פי' דאי כשאין שם מותר דינר רק אם כתובה נעשית מותר לחבירתה א"כ מצינו דפליגי בזה בן ננס ות"ק) והוא דלבן ננס מכאן ולהבא הוא גובה הוי כמו מרובים ונתמעטו ע"כ יש להן כתובה בנין דכרין משא"כ לר"ע דלמפרע הוא גובה א"כ לא הי' מתחילה מותר דינר וע"כ כיון דמצינו דפליגי בזה במשנה אחרת הכי נמי פליגי בזה נמי לענין כתובת בנין דכרין אבל בא' בחייו וא' במותו לא מצינו דפליגי בזה וכל זה הוא לשיטת הירושלמי דפליגי לקמן בן ננס ות"ק אם גובה למפרע או לא אבל לשיטת הש"ס דילן בכתובות (ד' צ"ד) דפליגי בבע"ח מאוחר שקדם וגבה אם מה שגבה גבה ע"כ אמר רב יוסף דפליגי בא' בחייו וא' במותו אם יש להם כתובת בנין דכרין ודו"ק: