נועם ירושלמי על כתובות י:א:ב

מתניתין מי שהי' נשוי לשתי נשים ומת הראשונה קודמת לשני' יורשי הראשונה קודמין ליורשי השני' נשא את הראשונה ומתה נשא שני' ומת היא שני' ויורשי' קודמין ליורשי הראשונ' ובגמ' מתניתא לענין כתובה אבל לענין מזונות שתיהן שוות ולכאו' איפשר לפרש דקאי על מזונות מחיים דלית בה דין קדימה והוא דהירו' לטעמיה כמו שביארתי בפ"ה דכתובות דהירושלמי סובר דיכול הבעל לומר לאשה צאי מעשה ידיך במזונותיך וכמו דאמרינן בירושלמי לקמן (רפי"א) אשת איש שאמרה יצאו מעשה ידי למזונותי אין שומעין לה ודלא כמו רב הונא שסובר בכתובות דיכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונית ואיני עושה ג"כ כיון שמעשה ידיה עיקר א"כ הבעל יכול לומר צאי מעשה ידיך במזונותיך ע"כ לית בה דין קדימה רק מהרמב"ם (פי"ח מה' אישות הי"ד) מוכח שסובר דהירו' קאי על מזונות אלמנה שכתב הניח נשים רבות אעפ"י שנשאן זו אחר זו ניזונות בשוה שאין דין קדימה במטלטלין וכתב הראב"ד ואפי' ניזונות מן הקרקע לפי שאין חיוב המזונות אלא לאחר מותו וכבר הגיע שעת החיוב לכולן בבת אחת וה"ל כלוה ולוה וחזר וקנה שכולם שווים בו והה"מ פירש דברי הרמב"ם שכמו שלא אמרו חכמים קדימה במטלטלין לפי שיש ללוה למוכרן ולהפקיען מידי שיעבוד המלוה כך לא אמרו דין קדימה במזונות לפי שאם רצה הבעל למכור נכסיו הרי הוא מפקיען מידי שיעבוד מזונות וטעם נכון הוא זה והטעם שכתב הר"א בהשגות מפני שאין חיוב המזונות אלא לאחר מותו אינו נכון ואפי' בכתובה לא תהיה דין קדימה באלמנה שהרי אינה נגבית אלא משעת מיתה והרשב"א כתב בדין המזונות דבשעבוד מזונות הקילו ולי נראה דאין מהירושלמי ראיה דהירושלמי לטעמיה שסובר דשיעבוד דמזונות אלמנה לא אלימא וכמו שביארתי (בפ"ט דכתובות) וכמו דאמרינן לקמן (פי"ג דכתובות ה"ג) אין אלמנה דוחה את הבנים ואין אלמנה דוחה את הבנות כו' ראויה היא לתבוע כתובתה ולאבד מזונותיה ובירושלמי (פ"ט דב"ב ה"א) ראויה היא לתבוע ולאבד מזונותיה כהדא ארמלתא דר' שובתי הות מבזבזא בנכסי' כו' איתחמון זבנין מן נכסיה ואתית ותבעת פורנא כו' א"כ שיטת הירושלמי דאפי' באונס ג"כ אבדה מזונותי' ועיין מה שביארתי (פ"ט דכתובות ה"ז) וא"כ איפשר שתהא המוקדמת תובעת כתובתה ותאבד מזונותי' והשניה לא תאבד מזונותיה וע"כ ליכא דין קדימה במזונות האלמנה וא"כ אין ראיה מזה לשיטת הש"ס דילן דמשמע שסובר דדוקא מן השופי אבל באונס לא וכמו שהביא הרא"ש בפ"ה דכתובות וח"כ אין ראיה מזה הירושלמי אך משמעות הפוסקים שפסקו כהירושלמי לדינא אפי' לשיטת הש"ס דילן דליכא דין קדימה במזונות: