נועם ירושלמי על כתובות א:ט:ה

עוד שם מילתי' דר' זירא אמר שתוקי כשר ר' זעירא בעי קומי ר' יוסי אף לענין משפחה כן א"ל כן אמר רשב"ל תמן תנינן לענין משפחה ברם הכא לענין קדשי הגבול והנה כל דבריו של הפ"מ כאן הוא בדחוקים גדולים והוא שפי' הירושלמי כמו שיטת הש"ס דילן ביבמות (ד' ק"א) ובכתובות (ד' י"ג) וע"כ פירש דלמשפחה קיל טפי ובאמת לענין משפחה חמיר טפי וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ב ה"ז) ר' חייא בשם ר' יוחנן מתניתא לענין קדשי הגבול אבל לענין משפחה ולקדשי המזבח צריך שני עדים וא"כ לענין משפחה חמיר טפי וכן אמרינן בש"ס דילן בקידושין (ד' פ') אמר ר"ל לא שנו אלא בקדשי הגבול אבל ביוחסין לא ופירש"י אבל ביוחסין לא אם יש להם בנות אין נשואות לכהנים עד שיביא ראי' שהם בנותיה של זו והתוס' כתבו בד"ה לא שנו כו' ולפירוש הקונטרס אבל ליוחסין כגון להיות משמש בנו ע"ג המזבח לא מהימן כו' וגם הק"ע לא ביאר היטב:

[ע"כ נראה לי לבאר שאומר מילתיה דר' זירא אמר שתוקי כשר ר' זעירא בעי קומי ר' יוסי אף לענין משפחה כן (פי' אם לענין משפחה נמי הולד כשר) א"ל כן אמר רשב"ל תמן תנינן לענין משפחה (פי' הא דתנן בקידושין דשתוקי פסול הוא לענין משפחה (ולפי' התוס' בקידושין היינו שיהיה ראוי לעבודה או לענין יוחסין לפירש"י ברם הכא לעני קדשי הגבול דלענין קדשי הגבול הולד כשר אבל לא לענין יוחסין וא"כ ניחא הא דתנן עשרה יוחסין וקתני שתוקי ניחא שפיר אפי' לר"ג ולר"א והוא דהתם הוא לענין משפחה והכא אע"ג דהולד כשר אך זהו רק לענין קדשי הגבול אבל לא לענין משפחה):

עוד שם מילתי' דר' שמואל בר יצחק שתוקי פסול והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ולי נראה שהוא (ט"ס וצ"ל) שתוקי כשר ומביא ראי' ע"ז מהא דר' שמואל בר יצחק בעי מעתה אין שתוקי כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע חזר ואמר יש שתוקי כר"ג וכר"א בשותקת ואפי' תימר במדברת באומרת איני יודעת וע"כ אומר מילתי' דר' שמואל בר יצחק שתוקי כשר ואפי' לענין משפחה ג"כ (וכבר ביארתי שהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דעשרה כהנים עומדים ופירש א' מהם ובעל דפסול לכהונה דבעינן שיהא זרעו מיוחס אחריו וכבר הוכחתי מהירושלמי דיבמות דהירושל' פליג ע"ז):

[ובזה יתבאר הא שהקש' הפ"מ על הא דאמרי' בירו' (פ"ד דיבמו' ה"ב) תני הא' ראוי להיות כה"ג והשני ממזר בספק ראב"י אומר אין ממזר בס' מודה ראב"י בספק כותים ובספק חללים כההיא דתנינן תמן עשרה יוחסין עלו מבבל על דעתיה דראב"י שמונה על דעתיה דר"ג ור"א תשעה על דעתין דרבנן עשרה והכא מסיק דיש שתוקי כר"ג וכר"א בשותקת ואפי' תימא במדברת באומרת איני יודעת ותחילה אבאר הפי' של הירושלמי שם דלא כהפ"מ שם (והוא כמו דאמר רבא ביבמות (ד' ל"ז) ראב"י אומר אין ודאי ממזר אלא ספק ממזרת ואסור בממזרת) אלא דלשיטת הירושלמי סובר ראב"י דאין ממזר בספק ומותר בממזרת וע"ז אומר מודה ראב"י בספק כותים ובספק חללים שאסורים משום דזהו ליוחסין דהיינו לכהונה וע"ז אומר כהא דתנינן תמן עשרה יוחסים עלו מבבל על דעתיה דראב"י שמונה (פי' שאומר דספק ממזר מותר על דעתיה דראב"י שמונה דהא חסר שתוקי ואסופי) על דעתיה דר"ג ור"א תשעה על דעתין דרבנן עשרה (פי' דא"כ לא יהיה עשרה רק לרבנן ולא לראב"י וא"כ יהיה חסר שנים דהיינו שתוקי ואסופי כיון דסובר דספק ממזר מותר ולא יהיה רק שמונה וכן לר"ג ולר"א לא יהי' רק תשעה דהא הם אומרי' דנאמנת אלא ודאי דמודה ראב"י בפסולי יוחסין דספיקות נמי אסור וע"כ ניחא דתנינן בכלל עשרה שתוקי ואסופי) וכן לר"ג ולר"א אע"ג דסברי שהיא נאמנת אך לא לענין פסול יוחסין וזהו כמו דאמרינן כן אמר רשב"ל תמן תנינן לענין משפחה ברם הכא לענין קדשי הגבול וע"כ הא דתנן עשרה יוחסין כו' שתוקי היינו לענין משפחה והכא דאמרי ר"ג ור"א דנאמנת הוא לענין קדשי הגבול ואפי' אי אמרינן דלדברי המכשיר בה מכשיר בבתה ג"כ והכא דאמר דמיירי בשותקת או באומרת איני יודעת הוא לר' שמואל בר יצחק דאמר שתוקי כשר (לפי הגהתי שצ"ל כשר) והוא דר' שמואל בר יצחק בעי מעתה אין שתוקי כר"ג וכר"א אלא כר' יהושע חזר ואמר יש שתוקי כר"ג וכר"א בשותקת ואפי' תימא במדברת באומרת איני יודעת והוא שסובר דכשר אפי' לענין יוחסין ג"כ ועיין שב שמעתתא (שמעתתא ב' פי"ח) מה שכתב על תשובת רמ"א (ס' י"ט) שהקשה על הרמב"ם על הא שלא כתב הרמב"ם בהלכותיו דבתה כשירה לכהונה כיון דקיי"ל כר' יוחנן דאמר לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה שכתב שם דהא דאמרי המכשיר בה מכשיר בבתה מיירי בהכשר דקהל ישראל ואע"ג שכתב דהא דפ' עשרה יוחסין מיירי להכשר לקהל ישראל אעפ"כ לר"ג ולר"א איכא למימר דסובר דהא דעשרה יוחסין קאמר שתוקי ג"כ היינו לכהונה ודו"ק]: