נועם ירושלמי על הוריות ב:ג:ג

עוד שם ר' ירמי' בעי קומי ר' זעירא מה כרבי אין (צ"ל אין כרבי) משיח בשגגת מעשה הוא פי' וא"כ ניחא הא דתני ולא בעבודת כוכבים אלא על כו' עם שגגת מעשה והוא דלרבי כהן משיח חייב בעבודת כוכבים בשגגת מעשה ואין כרבנן כו' (פי' דלרבנן תקשי מ"ט לא תני במתניתין אהא דקאמר ולא בעבודת כוכבים אלא על העלם דבר כו' עם שגגת מעשה מאי טעמא לא תני נמי וכן המשיח וכן מקשה בש"ס דילן בהוריות (ד' ז') ואלו משיח בעבודת כוכבים לא קתני מתניתין מני רבי היא דתניא משיח בעבודת כוכבים רבי אומר בשגגת מעשה וחכמים אומרים כו' ושוין שבשעירה ושוין שאין מביא אשם תלוי ותסברא בזדונו כרת ובשגגתו חטאת מי קתני אלא תני הא והוא הדין להא הכי נמי תנא הא והוא הדין להא וכן קאמר בירושלמי דאתי כרבי וע"ז אומר אמר רב הונא על רבנן נצרכא שלא כו' האמר משיח ועבוד' כוכבים רבי אמר בשגגת מעשה ורבנן אמרי כו' והנה הפ"מ נדחק בזה מאוד:

ולי נראה דאמר על דרבנן נצרכה (פי' הא דתנן ולא המשיח קאי אדבתרה וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים והוא דברישא לא צרי' לאשמועינן דהא תנן (ברפ"ב דהוריות) הורה כהן משיח לעצמו כו' שהוראת כהן משיח לעצמו כהוריית ב"ד לציבור וא"כ הא דתנן וכן המשיח לא קאי אלא אהא דקאמר אח"כ ולא בעבודת כוכבים דבזה צריך לאשמועינן דכרבנן ולא כרבי דאמר בשגגת מעשה אמר ליה ומה לקל (ובדפוס אצל הבבלי גרס ולמה) בגין דלא תני משיח והא קדמיתא לא תנינן משיח ומשיח בכלל וכא אע"ג דלא תנינן משיח משיח בכלל (פי' דא"כ בקדמיתא תני נמי וכן המשיח ולא בעבודת כוכבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת ומ"ט לא תני אח"כ גבי עבודת כוכבים) ובהא לא יוכל לתרץ דקאי אדבתרה ולא בעבודת כוכבים עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת דבריש כבר תנא שהוריית כהן משיח לעצמו כהוריית ב"ד ובהא לא פליגי רבנן ורבי אלא דפליגי דרבי מחייב בשגגת מעשה ורבנן מחייבי בהעלם דבר עם שגגת מעשה אלא ודאי דאע"ג דלא תני משיח משיח בכלל וה"נ משיח בכלל והוא כמו שמתרץ בש"ס דילן בהוריות (דף ד'):