נועם ירושלמי על גיטין ג:ה:ב

שם (ה"ה) המביא גט בא"י וחלה ה"ז משלחו ביד אחר אם אמר לה טול ממנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ובגמ' מפני שחלה הא לא חלה לא לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר"י אמר שומר שמסר לשומר חייב ר' בא בריה דר' חייא משום תנאי גיטין מה נפיק מביניהן קידם הבעל ונטלה אין תימר משום תנאי גיטין יאות אין תימר אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר הרי אין פקדונו ביד אחר

הנה הרשב"א והמפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בפי' הירושלמי על הא דאמר לית הדא פליגא על ר' יוחנן דאמר שומר שמסר לשומר חייב דהא מסייע לר' יוחנן דהא תנן שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:

ע"כ נראה לי שנתחלפו השיטות בכאן וכצ"ל מפני שחלה הא לא חלה לא ר' בא בריה דר' חייא משום תנאי גיטין (פי' וע"כ כיון שהבעל אמר טול לי ממנה חפץ פלוני ואין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ע"כ לא יוכל לעשות שליח) וע"ז אומר לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר שומר שמסר לשומר חייב (פי' וא"כ אמאי אמר ר' בא בריה דר' חייא משום תנאי גיטין הא ר' יוחנן אמר שומר שמסר לשומר חייב א"כ אפי' בלא תנאי נמי וע"ז או' מה נפיק מביניהן (פי' שלעולם ר' בא בריה דרבי חייא נמי סובר כר"י דשומר שמסר לשומר חייב והא שאומר משום תנאי גיטין) קידם הבעל ונטלה אין תימר משום תנאי גיטין יאות (פי' א"כ אף דקידם הבעל ונטלה א"כ אין כאן משום שומר שמסר לשומר אפ"ה כיון שבשעה שעשה שליח הקפיד שלא ישלחנו ביד אחר מחמת שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר וע"כ אפי' קידם הבעל ונטלה אח"כ וא"כ אין נפקא מינה להבעל. אך כיון שבשעה שעשה שליח הקפיד שלא יעשה שליח אחר ע"כ לא יוכל לעשות שליח אחר וע"כ אמר ר' בא בריה דר' חייא משום תנאי גיטין דיש בזה נפקא מינה אפי' אם קידם הבעל ונטל את החפץ אפילו הכי אינו יכול לעשות שליח וכן יש בירושלמי לקמן (פ"ז דגיטין ה"ה) אלא בשאבדה בפשיעה אנן קיימין פי' ולאו דוקא באונס דבאונס איפשר דרשב"ג לטעמי' דאונס כמאן דעביד כמו דאמר לקמן (ה"ו) אירע ליה אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד ריש לקיש אמר אונסא כמאן דעבד ומסיק לקמן דר"ל ור"נ בר יעקב סברין כרשב"ג (פי' דאמר כל עכבה שאינה הימנו הרי זה גט דאונסא כמאן דעביד וא"כ הכא אי מיירי באונס איפשר דרשב"ג לטעמיה דאונסא כמאן דעביד ע"ז אומר כשאבדה בפשיעה אנן קיימין דמים עשו אותה כאצטלית רבנן אמרין אחת ואחת זו משום תנאי גיטין (פי' שהוא כמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ה) ת"ר ה"ז גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת ע"מ שתחזירי לי את הנייר מגורשת מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב חסד הא מני רשב"ג היא דאמר תתן לו את דמיה הכא נמי איפשר דמפייסה ליה בדמי מתקיף לה אביי אימור דאמר רשב"ג היכא דליתי' בעיני' היכא דאיתא בעיני' מי אמר אלמא דאימתי הוי דמים כמו החפץ היינו דוקא אי ליתא בעיני' אבל אי איתא בעיני' דמים לא הוי כחפץ וע"ז אומר אלא כשאבדה בפשיעה אנן קיימין דמים עשו אותה כאצטלית דאפי' אבדה בפשיעה אך כיון דליתא לאיצטלית הוי דמים כאצטלית ורבנן אמרין אחת זו ואחת זו משום תנאי גיטין (פי' דכיון דבשעה שהתנה שע"מ שתתן לי אצטלית היה האיצטלית בעין ע"כ אפי' נאבדה אח"כ אפי' הכי לא הוי דמים כאיצטלית משום תנאי גיטין דכיון שבשעת התנאי אמר על מנת שתתן איצטלית ואז כיון שהיה בעין לא הוי דמים כאצטלית ע"כ אפי' נאבדה אח"כ לא הוי דמים כאצטלית]:

וכן הכא משום תנאי גיטין היינו כיון דבשעה שעשה אותו שליח לא נטל עדיין החפץ א"כ הי' קפידא שלא לשלחו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ע"כ אפי' קדם ונטל החפץ לא ישלחנו ביד אחר משום תנאי גיטין דאזלינן אחר התנאי וע"ז אומר אף בקידושין כן מה בין גיטין מה בין קידושין ביד כל אדם מצוי לגרש לא ביד כל אדם מצוי לקדש. והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה שאומר אף בקידושין כן דהא מסיק מה בין גיטין מה בין קידושין קידושין ביד כל אדם מצוי לקדש גירושין לא ביד כ"א מצוי לגרש וא"כ לא דמי קידושין לגיטין והק"ע גרים ולענין קידושין אינו כן

ע"כ נראה לי שאומר אף בקידושין כן (פי' כיון שאומר דמשום תנאי גיטין ע"כ לא ישלחנו ביד אחר אף שקידם ונטל החפץ א"כ אף דלאח"כ ליכא קפידא אעפ"כ כיון דבשעת התנאי הי' קפידא פ"כ לא ישלחנו ביד אחר) ע"ז אומ' ולענין קידושין כן (פי' דלא ישל אחר לקדש ואף ששילח אחר וקידש האשה אפילו הכי לא הוי קידושין משום דבשעה שעשה אותו שליח כו' קפידא שלא לשלח ביד אחר ע"כ אפי' שלח שליח וקידש אפי' הכי לא הוי קידושין:

וע"ז אומר מה בין גיטין מה בין קידושין דלמה בגיטין תנן דאם חלה עושה שליח אלמא דאין קפידא רק אם אמר לו טול ממנה חפץ פלוני אבל בסתם גיטין אם עשה שליח וחלה יכול לעשות שליח יותר ואמאי בקידושין הוי קפידא וע"ז אומר ביד כל אדם מצוי לגרש לא ביד כל אדם מצוי לקדש פי' דביד כל אדם מצוי לגרש דהא יכול לגרשה בע"כ אבל לא ביד כל אדם מצוי לקדש דילמא לא תרצה וע"כ כיון דמתחילה הוי קפידא שלא יעשה שליח אחר ע"כ אפילו אם קידשה אח"כ אפי' הכי לא הוי קידושין וכמו דבגט לא הוי גט אם אמר טול לי ממנה חפץ פלוני דאפילואם קידם הבעל ונטל החפץ לא הוי גט משום תנאי גיטין הכא נמי בקידושין כיון דלא ביד כל אדם מצוי לקדש ע"כ אם עשה שליח אחר וקידש לא הוי קידושין:

[והנה בספרי עמק יהושע (ס' כ"א) הקשיתי על זה ממה שכתב הרא"ש בפ"ב דקידושין אמר לשדכן שהוא חפץ באשה פלונית ואמר לשדכה לי והלך השדכן בלא מינוי שליחות וקידשה לו שהיא מתקדשת לו והביאו באה"ע (סי' ל"ה ובס' ל"ו) הביא המחבר דעת הקדוש במרדכי דאינו יכול לעשות שליח אחר משום דלא מימסרן לשליח דכיון שאינו יכול לקדש בע"כ ע"כ אין השליח עושה שליח והקשיתי שם דאף דאין השליח עושה שליח אפי' הכי צריך שתהיה מקודשת מטעם זכיה דזכין לאדם שלא בפניו וכן הבאתי הירושלמי הזה אף בקידושין כן מה בין גיטין מה בין קידושין ביד כל אדם מצוי לגרש לא ביד כל אדם מצוי לקדש א"כ מוכח מזה דלא כהרא"ש דא"כ תתקדש לו משום זכיה וכתבתי שם דאיפשר דהא דמתקדשת מחמת זכי' היינו שהשדכן קידשה בכסף שלו וע"כ מהני משום זכיה דזכין לאדם כו' אבל בהך דהירושלמי מיירי שקידשה בכסף של המשלח וכמו שכתב באבן העזר (סוף ס' ל"ה) דהעושה שליח לקדש לו אשה ומסר לו הטבעת דבזה לא מהני משום זכי' דבעינן שליחות כו' עיין שם:

אך לפי מה שביארתי כעת דבקידושין איכא קפידא משום שלא ביד כל אדם מצוי לקדש וא"כ אם קידשה בכסף של המקדש וא"כ מאי מקשה מה בין גיטין מה בין קידושין הא בכהאי גוונא אפי' בגיטין הוי קפידא דאין רצונו שיהיה פקדונו ביד אחר ע"כ איפשר דמיירי הכא בקידשה בשטר דבשטר שהוא של המשלח בודאי בעינן שליחות ממש וע"כ אינו יכול לעשות שליח אחר ועיין באבן העזר סי' ל"ה סעיף ד') שכתב דיש אומרים דשליח ראשון יכול לעשות שליח שני אם מוסר לו הקידושין שמסר הבעל אבל אם לא כו' לא הוי קידושין והוא משום דאם נותן לו הקידושין משלו ע"כ הוי כמעשה וע"כ יכול לעשות שליח אחר אבל אם אינו נותן לו הקידושין רק שמקדשה משלו ע"כ אינו יכול לעשות שליח ושיטת הירושלמי הוא כמו שביארתי:

והנה מהירושלמי מוכח כמו שכתבו התוס' בגיטין (ד' כ"ט) דכולי עלמא היכא דנפקא לאפי' ויהבה ליה חפץ והדר שקלה מיניה גיטא כולי עלמא לא פליגי דגיטה גיטא מעלי' הוי כי פליגי היכא דאמר ליה שקיל מינה חפץ והדר יהב לה גיטא ואזל איהו ויהיב לה גיטה ושקל מינה חפץ ר"י פוסל בו וכ"ש בשלוחו ור"ל מכשיר כו' וכתבו התו' דקפידת הבעל אינו אלא שלא ישאר החפץ ביד האשה אבל במה שאמר ליה שיטול ממנה החפץ והוא משלח ביד אחר אין הגט נפסל כו' וכתבו התוס' דכשאמר שקול מינה חפץ והב לה גיטא שתולה שליחות הגט בחפץ פוסל ר' יוחנן נמי כשמשלח ביד אחר אפי' לא שינה השליח השני כו' ונטל החפץ קודם נתינת הגט כיון שתולה שליחות הגט בחפץ וכן מוכח מהירו' דהא דקאמר דאפי' קידם הבעל ונטלה אפי' הכי לא ישלחנו ביד אחר ושיטת הירושלמי דאפי' אם קודם שעשה שליח אחר והבעל קדם ונטלה א"כ ליכא קפידא כלל לבעל אעפ"כ פסול משום תנאי גיטין כיון דבעת שהתנה היה קפידא ע"כ לא ישלחנו ביד אחר משום תנאי גיטין]: