נועם ירושלמי על גיטין ג:ב:ב

שם (ה"ב) מתניתין הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקו' הלוקח ומקום המוכ' ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה ר' יהודה פוסל בכולן ר"א מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה ובגמרא ר' יוחנן אמר כתב טורפו בטופס כשר ריש לקיש אמר כתב תורפו בטופס פסול מתניתא פליגא על ר' יוחנן והוא (ט"ס וצ"ל) על ר"ל (דלא כהפ"מ) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה והזמן פתר לה ותורפו עמו וכבר ביארתי (בפרק ב' הלכה ה') דפליגי בזה דר' יוחנן סובר דכתב תורפו בטופס כשר הוא משום דסובר דסתמא כשר בגיטין ור"ל סובר דכתב תורפו בטופס פסול הוא משום דסובר דסתמא פסול בגיטין וכמו דאמרינן בזבחים (דף ב):

[וע"ז אומר וקשי' על דר' יוחנן אם בשכתב תורפו בטופס בהא חכמים מכשירין (פי' דאפי' אי סתמא כשר בגיטין אפ"ה אמאי לא גזר תורף אטו חתימות הגט או אטו מקום האיש והאשה כמו דתנן לענין מחובר (פ"ב ה"ד) דאין כותבין במחובר לקרקע כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר ואפי' אם הפירוש בהמשנה דאין כותבין תורף שמא יחתום (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' כא) ור"ל אמר חתמו שנינו ור"מ היא דאמר עידי חתימה כרתי והכי קאמר אין כותבין תורף גזירה שמא יחתום:

וע"ז אומר ר' ירמיה בשם ר' זעירא מפסולו את למד הכשירו אילו כתב כולו לשמה ושם האיש ושם האשה שלא לשמה שמא אינו פסול ודכותיה כתב כולו שלא לשמה ושם האיש ושם האשה לשמה כשר (וביארתי שם שהירושלמי מקשה כמו קושי' התוס' בגיטין (דף ד) בד"ה וחתמו כו' וא"ת ומאי שנא דבעי לר"מ לכתחילה כתב בתלוש למאן דמוקי מתניתין דמחובר כר' מאיר ושלא לשמה שרי אפי' לכתחילה ואומר ר"ת דלגבי לשמה לא חיישינן אי מייתי גט לעדים שאינו כתוב לשמה שיחתמו גם הם שלא לשמה כיון דידעי דצריך לשמה לא אתי למטעי אבל במחובר אי כתב לה במחובר זימנין כו' וחתמו. וכה"ג תירץ הירושלמי ר' ירמיה בשם ר' זעירא מפסולו את למד הכשירו אילו כתב כולו לשמה ושם האיש ושם האשה שלא לשמה שמא אינו פסול (פי' וא"כ אין פעולה דאכתי איפשר דיכתבו תחילה לשמה ואח"כ שם האיש ושם האשה שלא לשמה) ודכוותה כתב כולו שלא לשמה ושם האיש ושם האשה לשמה כשר דאין פעולה במה שיכתוב טופס לשמה דאכתי שמא לא יכתוב שם האיש והאשה לשמה (פי' אבל במחובר כיון דאם יתלוש תחילה קודם שיכתוב א"כ בודאי לא יחתום על מחובר ועיין (בפ"ב) מה שביארתי שם]:

ר' יוסי שאל לר' ירמי' הגע עצמך שזיווג (פי' אם הא דתנן דצריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן הוא שצריך מפני הדין להניחו או שצריך להניח משום דאיך יכתוב אילו יזדמן לו אחר שאין השמות שוין אבל לעולם אם כתב תחילה השמות וזיווג דהיינו שנמצאו מכוונים להגט שצריך לכתוב אם כשר או לא) וע"ז אומר כן אמר לו ר' זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' דזה לא הוי כסתמא דכשר דהיינו דווקא בהרי את מותרת לכל אדם דזהו בכל הגיטין ע"כ הוי כמו סתמא וכשר אבל בשמות האיש והאשה כיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג והוי כשלא לשמה ופסול ולא הוי כסתמא מחמת שאינו מצוי לזווג) (ועיין בק"ע שפירש מכיון שאינו מצוי לזווג פסול שבזה אין תקנה להסופר והפ"מ פירש מכיון שאינו מצוי לזווג לא חיישינן לשני יוסף בן שמעון ופירושם דחוק):

עוד שם וקשי' על ר"ל אם בשלא כתב בטופס תורפו בדא ר' יודה פוסל (פי' דבשלמא לר' יוחנן דאמר כתב תורפו בטופס כשר וא"כ ניחא דפליג ר' יהודה ואמר דבעינן לשמה ואינו כשר בסתמא דסתם אשה לאו לגירושין עומדת אבל לר"ל שאומר דאפי' לת"ק כתב טורפו בטופס פסול וא"כ מ"ט דר' יהודה דפוסל בטופס) (והירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן דגזר טופס אטו תורף דבזה לא שייך למיגזר דזהו דוקא במחובר אבל גבי לשמה לא שייך וכמו שאמר ר' ירמי' בשם ר' זעירא מפסולו אתה למד הכשירו כו' וכמו שביארתי וא"כ מ"ט דר' יהודה דפוסל) ע"ז אומר ר' יוסי ב"ר זעירא לענין אחר עבד לה ר' יודא ואתי' כיי דמר שמעון בר בא בשם ר"י חלק מקו' שני שיטין לענין אחר אפי' כל שהוא פסול והכא אם יכתוב הטופס ויניח חלק ע"כ אפי' ימלאהו אח"כ בשמות האיש והאשה אפ"ה פסול: