נועם ירושלמי על גיטין ג:א:ו

עוד שם ר' עזרא בעי קומי ר' מנא הדא אמרה אין תופסין כרבי (פי' דא"כ לרבי פסול אם כתב טופס דהא כל טופס הוי כמו על תנאי שאם יצטרך לגרש יכתוב בו תורף וא"כ אין תופסין כרבי א"ל מאן את בעי מן רבי כר' יודא דר' יודא פוסל בטופסין ופי' הפ"מ ממי אתה כו' אין הכי נמי דלית לי' טופסין דכר' יהודה סובר דר' יהודה פוסל בטופסין) אך משמעות הירושלמי דקאמר מאן את בעי מן רבי כר' יודא דר' יוד' פוסל בטופסין משמע דפשיט' לי' דרבי סובר כר' יודא דפוסל בטופסין וע"כ צריך לבאר דמהיכן פשיטא לי' דרבי סובר כר' יהודה דפוסל בטופסין ע"כ צריך לבאר שהוא כמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ז ה"ב) אמר לשנים אמרו לפלוני שיכתוב ולפלוני ופלוני שיחתמו ר' זעירא בשם ר' ירמי' מעשה הי' בימי רבי ואמרו לא יעשה כן בישראל והנה (בפ"ב ה"ה) ביארתי שהטעם של ר' יהודה דפוסל בטופסין לפי שיטת הירושלמי הוא משום דר' יודא סובר דסתמ' פסול בגט אלא שצריך שיהא לשמה דווקא והתוס' כתבו בגיטין (ד' כ"ב) בד"ה והא כו' דלא בעינן שליחות בגט דוכתב לאו אבעל קאי אלא קאי אסופר והא דאמרינן לקמן (ד' ע"א) צריך שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו לאו משום שליחות אלא משום דכשלא צוה הבעל לא חשיב לשמה אלא סתמא ופסול דאשה לאו לגירושין עומדת וכבר ביארתי (שם) דטעמא דר' יודא דפוסל בטופסין הוא משום דהוי סתמא וסתמא פסול דאשה לאו לגירושין עומדת וא"כ רבי דסובר באומר אמרו פסול דהא לא יעשה כן בישראל א"כ סובר כר' יודא דפוסל בטופסין וסתמא פסול והא דאמרינן לקמן (פ"ז ה"ב) דשמואל אמר יעשה ויעשה אע"ג דשמואל סובר דסתמא פסול וכמו דאמרינן בזבחים (ד' ג') אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם ומזה מוכח דסתמא פסול (ועיין בירושלמי (פ"ב ה"ה) מה שביארתי שם) ובירושלמי (שם שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו ואתי כיי דמר רשב"ל כת תורפו בטופס פסול וא"כ סובר שמואל דכ' תורפו בטופ' פסול וזהו משו' דבעי לשמה דוקא אפי' לת"ק וא"כ אמאי מכשיר באומר אמרו לקמן בירושלמי (פ"ז ה"ב) דיעשה ויעשה זה אינו דהא להש"ס דילן סתמא פסול לכ"ע אי בעינן כתיבה לשמה ואפ"ה אמרינן בגיטין (ד' ס"ו) מודה ר' יוסי באומר אמרו אלא ודאי דיש לומר דאע"ג דסתמא פסול אפ"ה אמרו הוי כמו שהבעל צוה כיון דאמר אמרו לפלוני ופלוני אבל רבי שסובר דאומר אמרו פסול ודאי דסובר דסתמא פסול דאלו"ה אמאי פסול (ולהירו' לית לי' הא דאמרינן בש"ס דילן שם זימנין דנפיק מיני' חורבא עיין שם):

וע"כ אומר א"ל מאן את בעי מן רבי דרבי כר"י דפוסל בטופסין דכיון דרבי סובר דאומר אמרו פסול א"כ ודאי דסובר כר' יודה דר' יודה פוסל בטופסין וע"כ כיון דסתמא פסול ע"כ פסול באומר אמרו דהוי כסתמא כמו שכתבו התוס' בגיטין (שם):

עוד שם ר"ל אמר כל התנאים פוסלים בגט דברי הכל אתא עובדא קומי ר' ירמי' ועבד כריש לקיש א"ל ר' יוסי שבקי' ר' יוחנן ועבדי כריש לקיש א"ל הוריותי' דר' יוחנן הורי' והוריותי' דריש לקיש לאו הורי' אמר ר' יעקב בר אחא לא ריש לקיש פליג על ר' יוחנן אלא מתניתא שמע ועמד עלי' [ואיפשר לפרש דהא דר"ל אמר כל התנאים פוסלים בגט דברי הכל (פי' ולאו דוקא כר' יהודה משום דריש לקיש לטעמיה בירושלמי (פ"ב ה"ה) דס"ל דכתב תורפו בטופס פסול וכן לקמן (פ"ג ה"ב) דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר ריש לקיש אמר כתב תורפו בטופס פסול והוא כמו שביארתי דר"ל סובר דסתמא פסול בגט אפי' לת"ק נמי וסובר כשמואל דאפי' לת"ק צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם וע"כ אמר ר"ל שכל התנאים פוסלין בגט לדברי הכל משום דסתמא פסול וע"ז אומר אתא עובדא קומי ר' ירמיה ועבד כריש לקיש כו' אמר ר' יעקב בר אחא לא ר"ל פליג על ר' יוחנן אלא מתניתא שמע ועמד עליה ואיפשר לומר דהאי מתניתא הוא כמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ב) תני' כותיה דרב אשי כתב סופר כו' שחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה הרי הגט בטל עד ש שמע קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו ושמעו לאפוקי ממ"ד מודה ר' יוסי באומר אמרו וכן בירושלמי (פ"ז דגיטין ה"א) והא מתניתא פליגא הרי שכתב בכתב ידו אמר לסופר וכתב לעדים וחתמו אעפ"י שכתבוהו וחתמוהו כו' אינו גט עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כחוב ולעדים חתומו סוף דבר עד שישמעו את קולו ולא אפי' הרכין בראשו ואת אמר לית כן אוף הכא לית כן (פי' דאמר ליה דמההיא ברייתא אין ראיה דהא תני' עד שישמעו את קולו ותנן במתניתין דאפי' בהרכנה נמי סגי (וכן הקשו התוס' בגיטין (שם) דאמאי כו' דממתני' נמי תי לאפוקי דמכשרה בהרכנת כו' ותירצו דהרכנה דמתניתין מהני כמו קול) וכן אמרינן בירושלמי א"ר מנא אית כן היא שמיעת הקול היא הרכנת כו' (וכן תירצו התוס') וע"ז אימר דר"ל דמתניתא שמע ועמד עלי' דמוכח דאומר אמרו פסול וא"כ מוכח דסתמא פסול וכמו שכתבו התוס' דכשלא צוה הבעל לא הוי אלא סתמא (ואע"ג דבשמות האיש והאשה אמרינן לקמן בירושלמי דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג אבל הכא דמצוה הבעל ואומר אמרו אפי' בשם האיש והאשה נמי כשר וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ז ה"ב) ניחא לעדים וחתמו לסופר וכתב לית הדא פליגא על דר' יוחנן דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר (פי' אמאי תנן עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו פתר לה כר' יהודה דר' יהודה פוסל בטופסין וע"כ בעינן שיאמר לסופר כתוב והוא משים שלא תהא כסתמא וסתמא פסול]: