נועם ירושלמי על גיטין ב:ז:ב

שם (ה"ז) מתניתין אף הנשים שאין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה כו' האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם כו' ובגמ' הגע עצמך שעשת פשר שנים ברומי ונישאת (פי' הגע עצמך שלא נישאת עד לאחר זמן נמי צריכא לומר בפני נכתב ובפני נחתם) אמר כר' יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תיגרשי אלא במקום פלוני [פי' שהוא כמו דאמרינן בגיטין (ד' כז) אשה מכי מטא גיטה לידה איגרשה נה אמר רב הונא באומר לח תתגרשי בו אלא בפני ב"ד פלוני סוף סוף כי מטא התם מיגרשה בה חנא כו' אלא דקאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי את שליח לקבלה וקבלי את גיטיך והא לא חזרה שליחות אצל הבעל (וכן צריך לפרש הירושלמי כשאמר לה אל תתגרשי בו אלא במקום פלוני (פי' ועד דמטית התם תהוי שליח להולכה וע"כ צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם) ואף דהש"ס דילן פריך ע"ז אך הירו' סובר דלא בעינן שיהא חזרה שליחות אצל הבעל וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ו דגיטין ה"א) חד בר נש שלח גט לאיתתי' אמרה לי' יהא לי בידך אתא עובדא קומי רב אמר אם בא להחזיר לא יחזיר מה ופליג שני' היא יהא בידך שני' היא יהא לי בידך (פי' דכיון שאמרה יהא לי בידך ושויה שליח לקבלה ובש"ס דילן בגיטין (דף סג) ההוא גברא דשדר לה גיטא לדביתהו אזיל שליחא כו' אמר לה הילך גיטך אמרה ליה ליהוי בידך אמר רב נחמן אם חיתא לדר' חנינא עבדי בה עובדא אמר ליה רבא ואם איתא לדר' חנינא עבדת בה עובדא הא לא חזרה שליחות אצל הבעל שלחוה לקמיה דר' אמי שלח להו לא חזרה שליחות אצל הבעל כו' וא"כ כיון שהירושלמי סובר דהוי גיטא אם אמרה יהא לי בידך אלמא דלא בעינן שיהא חזרה שליחות אצל הבעל (אך איפשר דר' חזקיה פליג התם דאמר אנא כו') וע"כ אמר הכא אמר ר' יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תיגרשי בו אלא במקום פלוני (היינו שתהא שליח להולכה דזהו דוחק דאם אמר לה לא תתגרשי אלא במקום פלוני צריכה לומר בפני נכתב אלא ודאי שהפי' הוא דתהוי שליח להולכה עד דמטי התם ואחר כך תקבל את גיטה: