נועם ירושלמי על גיטין ג:א:ג

מתני' כל גט שנכתב שלא לשם אשה פסול כו' יתר מכן אמר ללבלר כתו' ולאיזה שארצ' אגרש פסול מלגרש בו ובגמ' רב אמר כולהם אינם פסולים חוץ מן האחרון שהוא פסול איסי אמר כולן פסולין חוץ מן הראשון שאינו פסול (פי' דרב סובר כולן אינו פסולין חוץ מן האחרון והוא משום דיש ספק דילמא יש בריר') ואיסי אמר כולן פסולין חוץ מן הראשון שאינו פוסל (והוא מחמת דלא נכתב לשם גט כלל) ר' בא בר חיננא אמר כולן פסולין (פי' דכולם פוסלים לכהונה) מילתי' דר"ל אמר כולם אינן פסולים דר"ל אמר כתב תורפו בטופס פסול מילתי' דר' יוחנן אמר כולן פסולין דר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר:

והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בפירושיהם דמה שייך לזה דפליגי ר' יוחנן ור"ל בכתב תורפו בטופס אם הוא כשר או לא ע"כ נ"ל לבאר כמו שביארתי (פ"ב ה"ה) דהא דפליגי ר"י ור"ל בכתב תורפו בטופס כשר הוא דר' יוחנן סובר דסתמא כשר בגט ור' יהודה הוא דפליג ואמר כולם פסולים דר' יהודה סובר דאין טופסין בגיטין והוא דסתמא פסול אבל ת"ק סובר דכתב תורפו בטופס כשר וע"כ סובר ר' יוחנן דכולם פסולים דסופר שכותב להתלמד הוי כמו סתמא אעפ"י דגרע מסתמא אעפ"כ פוסל וכן בסיפא דכתוב ולאיזה שארצה אגרש בו בודאי דפוסל דילמא יש ברירה וע"כ פוסל לכהונה משום ספק דילמא יש ברירה אבל ר"ל שסובר דכתב תורפו בטופס פסול וא"כ סתמא פסול וע"כ בהא ודאי לית ברירה וכמו שכתבו התוס' בגיטין (ד' כ"ד) בד"ה ואיזו כו' ואר"י מאן דסבר כו' יש ברירה הכא מודה משום דוכתב לה לשמה משמע שיהא מבורר בשעת כתיבה וע"כ סובר הירושלמי דכיון דלר"ל כתב תורפו בטופס פסול והוא דסתמא פסול משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדתא"כ בודאי דאין ברירה וע"כ אינו פוסל אבל ר' יוחנן דסובר דסתמא בשר לת"ק ע"כ הוי ככל ברירה דיש ספק דילמא יש ברירה וע"כ פוסל לכהונה לחומרא דילמא יש ברירה:

[ובזה יתבאר הירושלמי מילתיה דר"א אמר כולם אינם פסולין ר"א שאל כתב קידושין שכתבו שלא לשמו מהו שיתפסו בה קידושין מן מה דלא צריכין ליה בגיטין שאינן פסולין לפום כן שאל בקידושין אין תימר צריכין לה בגיטין לא ישאלנה בקידושין מה אם גיטין על ידי שהוא צריך לשמה וכתב שלא לשמה לא נגעו בה גירושין קידושין שאינו צריך לשמה וכתב שלא לשמה אינו דין שיתפסו בה קידושין ותהא פשיטא ליה הא כן הוא פשיטא ליה הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת:

והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בפירוש הירושלמי הזה וע"כ נראה לי לבאר והוא שר"א שאל כתב קידושין שכתבו שלא לשמה מהו שיתפסו בה קידושין (פי' לחומרא דאף דגמרינן קידושין מגיטין דבעינן לשמה היינו שיהא קידושין ודאין ומספקא לי' אי כתב שלא לשמו מהו שיתפסו בה קידושין). וע"ז אומר מן מה דלא צריכין לי' בגיטין (פי' דלא מיבעי' לי בגיטין גופא אם כתב שלא לשמו כמו הני בבי דמתניתין דכל הגט אם הוא פוסל לחומרא דהיינו לכהונה ואם היה פשיטא ליה במתניתין דפוסל לחומרא א"כ מאי קא מיבעי' ליה בקידושין דמה אם גיטין על ידי שהוא צריך לשמה וכתב שלא לשמה לא יגעו (והוא ט"ס וצ"ל) יגעו בה גירושין (פי' דמה אם בגיטין דכתב בהם לשמה ואיפשר לומר דבעינן שיהא מבורר לשמה משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת ואעפ"כ פסול לכהונה קידושין שאינו צריך לשמה (פי' דלא בעינן שיהא מבורר לשמה דבגירושין הוא משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת אבל בקידושין דאשה להנשא עומדת א"כ איפשר לומר דסתם נמי כשר וכיון דסתם כשר בודאי תפסי קידושין לחומרא אלא ודאי דבגירושין סובר דכולן אינן פוסלין כריש לקיש דאמר כתב תורפו בטופס פסול ובעינן שיהא מבורר לשמה ע"כ כולם אינם פסולין וע"כ מיבעי' לי' בקידושין דדילמא דוקא בגיטין אינו גט לגמרי ואינו פוסל אפי' לכהונה הוא משום דבעינן שיהא מבורר לשמה משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת אבל בקידושין דסתמא כשר ע"כ מיבעי' לי' כתב קידושין שלא לשמה דהיינו בהנך גווני דמיירי מתניתין דכל הגט וע"כ איפשר דתפסי קידושין לחומרא:

וע"ז פריך ותהא פשיטא ליה (פי' שתהא פשיטא ליה דתפסי קידושין לחומרא דיש חילוק בין גירושין לקידושין דהתם משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת אבל קידושין סתם אשה להנשא עומדת) וע"ז אומר כן הוא פשיטא לי' וצ"ל לא פשיטא לי') (ודלא כהפ"מ) (פי' דע"כ לא פשיטא ליה דיתפסו בה קידושין לחומרא) הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין מה בגירושין אינה מגורשת אף בקידושין אינה מקודשת ופי' דע"כ מיבעי' ליה בקידושין דילמא לא תפסי אפי' לחומרא אע"ג דאיפשר דסתמא נמי כשר וא"כ צריך שיתפוס לחומרא) ע"ז אומר הואיל ולא למדו כתב קידושין אלא מגירושין וע"כ כיון דבגירושין לא פסל אפי' לחומרא משום דבעינן שיהא מבורר לשמה וע"כ בעינן נמי בקידושין שיהא מבורר כמו בגיטין דהא גמרינן קידושין מגירושין וע"כ אפי' בקידושין נמי לא תפיס אפי' לחומרא]: