נועם ירושלמי על גיטין ב:ה:ב

שם (ה"ה) הכל כשירין לכתוב את הגט אפי' כו' רב הונא אמר והוא שיהא פקח עומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב וכתב לה לשמה שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול הנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה דבמאי פליגי בהא דכתבו טופס בתורפו ע"כ נראה לי לבאר והוא דתנן לקמן (פ"ג ה"ב) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האשה ומקום האיש כו' ר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר ר"ל אמר כתב תורפו בטופס פסול מתניתא פליגא על ר' יוחנן (והוא ט"ס וצ"ל) ר"ל (דלא כהפ"מ) הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן פתר לה ותורפו עמו כו' ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג א"ל כן אמר רבי זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג:

[והנה המפרשים הק"ע והפ"מ נדחקו בזה ע"כ ונראה לי לבאר שר' יוחנן אמר כתב תורפו בטופס כשר והתורף היינו הרי את מותרת לכל אדם ור"ל אמר דכתב תורפו בטופס פסול ויתבאר זה במאי דאמרינן בזבחים (דף ב) א"ל רבינא לר"פ לא הוית גבן כו' תנן כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כו' טעמא דשלא לשמן הא סתמא עלו נמי לבעלים לשם חובה ורמינהו כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול וסתמא נמי פסול גו' ופריך וגבי גט דסתמא פסול מנלן אלימא מהא דתנן הי' עובר בשוק ושמע קיל סופרים מקרין איש פלוני גירש פלונית כו' דילמא כדרב פפא דאמר ר"פ הכא בסופרים העשוים להתלמד עסקינן כו' ולא איכתוב לשם כריתות כלל: אלא מהא יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמלך כו' שאני התם דאינתיק ליה לשם גירושין דההיא כו' אלא מהא יתר על כן אמר ללבלר כתוב ולאיזה שארצה אגרש פסול לגרש בו דילמא שאני התם דאין ברירה אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה כו' ואמר רב יהודה אמר שמואל צריך שיניח אף מקום הרי את מותרת לכל אדם. ומוכח מזה דסתמא פסול וכתבו התוס' דאיצטריך לאתויי דרב יהודה משוםדמינה דייקינן בגיטין דאתי' כר' אליעזר דאמר עידי מסירה כרתי דקיימא לן כוותיה ואיכא דמוקי לה התם כר"מ ומפרש מפני התקנה משום קטטא (פי' ובדין הוא דאפי' תורף נמי לכתוב וזימנין דהוי לי' קטטה בהדא ורתח עלה) ולדידיה ליכא למידק דסתמא פסול:

[וע"כ פליגי בזה ר' יוחנן ור"ל דר"י סובר דהא דהכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה הוא משום שסובר דודאי בעינן לשמה דהירושלמי לא תלי הא בפלוגתא דר"מ ור"א אם עדי מסירה כרתי או אם עידי חתימה כרתי והא דקאמר הכותב טופסי גיטין הוא משום דאפי' אי בעינן לשמה ואפי' אי אין ברירה כמו דתנן ר"פ כל הגט (ד' כד) אפ"ה יכול להיות דסתמא נמי כשר (דהא בזבחים דחי דממתניתין דהכותב לסופר ליכא ראי' דלא איכתיב לשם כריתות כלל וממתניתין דיתר מכאן כתב לגרש את אשתו ונמלך אין ראיה דילמא שאני התם דאינתיק לשם גירושין דההיא אלא מהך דתנן דצריך שיניח כו' וא"כ לר' יוחנן דאמר דכתב תורפו בטופס נמי כשר א"כ אין ראי' דסתמא פסול ור"ל סובר כשמואל דצריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם סובר דסתמא פסול וע"כ אמרינן הכא בירושלמי שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול וע"כ אמרינן לקמן בירושלמי ר' יוסי שאל לר' ירמיה הגע עצמך שזיווג א"ל כן אמר ר' זעירא מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' ששאל ר' ירמיה מר' זעירא דכיון דר' יוחנן סובר דסתמא כשר אלא דצריך להניח שם האיש והאשה הוא משום דאז אינו יכול לכתוב עדיין שם האיש והאשה וע"ז שאל הגע עצמך שזיווג (פי' דאם כתב שם האיש והאשה ואח"כ נזדמן לו גט כשם האיש וכשם האשה הנכתב בגט אם כשר) וע"ז א"ל כן אמר ר' זעירא רבי מכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג (פי' דכיון שאינו מצוי לזווג ע"כ אפי' אם זווג (פי' שאירע שהשמות שוין להמגרש והמתגרשת) אעפ"כ הוי כמו שלא זיווג דגרע מסתמא דסתמא לא הוי אלא בכל תופס הגט ואפי' בתורף הגט שהם שווים בכל הגיטין וע"כ הוי כמו סתמא וכשר אבל בשמות דכיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג. וע"כ גרע מסתמא ותלוי בברירה ובברירה אין ברירה בדאורייתא [וע"כ יש לומר דע"כ מביא בזבחים (דף ב) אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם משום דאם אין צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם אין ראיה ממה שצריך להניח מקום האיש ומקום האשה משום דבשם האיש והאשה כיון שאינו מצוי לזווג אפי' זיווג כמו שלא זיווג וא"כ תלי בברירה אבל מדרב יהודה אמר שמואל דאמר צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם מזה ראיה דסתמא פסול דהא זה הוי סתמא דהא הרי את מותרת שוה בכל הגיטין]:

ובזה יתבאר הירושלמי רב הונא אמר והוא שיהא פיקח העומד על גביו ר' יוחנן אמר והכתיב לה לשמה (פי' דזהו לשמה) או שצ"ל ר' יוחנן אמר והכתיב לה לשמה ורב הונא אמר והוא שיהיה פיקח עומד על גביו וסובר הירושלמי דהא דכשר בעומד על גביו אינו רק דווקא אם סתמא כשר. וע"כ הוי עומד ע"ג כשר אבל אם סתמא פסול ע"כ לא מהני גדול ועומד על גביו וכן חילקו התוס' בגיטין (ד' כ"ג) בד"ה עובד כוכבי' כו' לענין אם מהני במילה בעובד כוכבים בגדול עומד ע"ג אבל לא בגט משום דסתם אשה לאו לגירושין עומדת וע"כ לא מהני בעובד כוכבים גדול עומד ע"ג והירושלמי סובר דבגיטין ג"כ אם סתמא כשר מהני עומד על גביו אבל אם סתמא פסול לא מהני (ועיין תוס' שהקשו אהא דקאמר בחולין (ד' י"ב) מאן תנא דלא בעי כונה לשמה אע"ג שאחרים רואין אותו וחילקו התוס' שם וכן הקשו מחליצה עיין שם) אבל לשיטת הירושלמי אם סתמא פסול לא מהני גדול עומד ע"ג אך לר' יוחנן דסתמא כשר ע"כ מהני גדול עומד ע"ג:

וע"ז אומר שמואל אמר צריך שיניח תורפו של גט עמו (ומשום דשמואל לטעמיה שסובר דצריך שיניח תורפו של גט עמו שמזה מוכח בזבחים (ד' ג') דסתמא פסול כמו שביארתי) ע"כ אומר צריך שיניח טורפו של גט עמו וע"ז אומר ואתי כיי דמר רשב"ל כתב תורפו בטופס פסול והוא משום דסתמא פסול וע"כ לא מהני גדול עומד ע"ג לענין התורף וע"ז אומר צריך שיניח תורפו של גט ולקמן (פ"ג ה"ב) יתבאר עוד בזה: