נועם ירושלמי על גיטין א:ב:ד

עוד שם ר' יעקב בר אדא כו' הלכה כר"מ בגיטין כו' [והנה הפ"מ פירש דהא דהלכה כר"מ בגיטין הוא שאמר כל שלא נעשה כתיקון חכמים יוציא והולד ממזר וכן פירש הרשב"א אך שהוא דחוק בהירושלמי (והק"ע פירש דהלכה כר"מ דהיינו שעכו כא"י לגיטין) והוה ר' זעירא מסתכל ביה א"ל למה את מסתכל בי דיתמר הלכה כדברי שהוא מיקל בדברי סופרין סברין מימר ביחיד אצל יחיד אבל ביחיד אצל חכמים לא והכא אפי' יחיד אצל חכמים (פי' אעפ"י שר' יודא חולק עליה) וא"כ צריך לומר הלכה כר"פ שאע"פ שהלכה כדברי המיקל בדברי סופרין אעפ"כ קמל"ן דאפי' הכא שר' יהודה חולק עליה נמי הלכה כר"מ ואיפשר שמביא מזה ראיה דאפי' בא"י אם אמר בפ"נ נמי מועיל דאי אינו מועיל א"כ איכא חומרא בדר"מ נמי דאם יש עליה עוררין לא מהני בפני נכתב וע"כ צריך לומר הלכה כר"מ בין לקולא בין לחומרא (וכה"ג איתא בעירובין (ד' מ"ו) אמר ר' זירא צריכא דאי אשמועינן הלכה כר' יוחנן בן נורי כו' בין לקולא בין לחומרא קמל"ן הלכה כדברי המיקל בעירוב (עיין שם) אלא ודאי דאפי' בא"י אם אמר בפני נכתב מועיל וע"כ פריך דלמה לו לפסוק הלכה כר"מ הא הלכה כדברי המיקל בדברי סופרים וא"כ ודאי דעכו כא"י לגיטין כר"מ ואי משום דאם יש עליה עוררין בודאי אפי' אם היא כא"י ודאי מהני ע"ז אומר דקמל"ן הלכה כר"מ אפי' במקום רבים או במקום שהלכה כר' יהודה לגבי ר"מ ודו"ק]: