נועם ירושלמי על עירובין ט:ד:ב

שם (ה"ד) חצר שנפרצה שתי רוחות וכן בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלה קורתו או לחייו מותרין באותה שבתואסורין לעתיד לבוא דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר כו' ואמרי' בגמ' ולמה לי משתי רוחותי' אפי' מרוח אחת ולא רב הוא דרב אמר חצר ניתרת בשני פסין ר' שמואל בשם ר"ז במחלוק' מאן דמר תמן בפס א' וכא בפס א' מאן דמר תמן בשני פסין וכא בשני פסין פרץ מן האמצע מותר שמואל אמר אסור א"ר זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשי' נפרץ כל אותו הרוח והנה המפרשים הק"ע והפ"מ פי' בדוחק:

ולי נראה שנתחלפו השורות (וכצ"ל) ולמה לי משתי רוחות ואפי' מרוח אחת ולא רב הוא דאמר חצר ניתרת בשני פסין (ומזה מוכח שצריך לגרוס בירושלמי (פ"ג דעירובין ה"א) ר' אומר ניתרת בשני פסין וחכמים אומרים בפס א' וכמו דאיתא בש"ס דילן בעירובין (דף י"ב) חצר ניתרת בפס א' רבי אומר בשני פסין וא"כ כיון דרבי סובר דבשני פסין א"כ אמאי צריך לומר דנפרצו מב' רוחות הא אפי' מרוח אחת נמי לא הוי שני פסין וע"ז אומר במחלוקת הוא מפני שחכמים אומרים דניתרת בפס א' וע"כ תנן חצר שנפרצה לרה"ר משתי רוחותי' (פי' דלא נשתייר מידי). דאל"ה היה ניתרת בפס אחת לחכמים:

[ואיפשר לומר דהא דאיתא בירושלמי קודם מתניתין רב ירמי' בשם רב בשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן ובלבד בשוה נתחלפו השורות וצ"ל הכא דע"כ תני משתי רוחותי' דמיירי בנפרצה בעשר והא דלא אמרינן פי תחא הוא ע"ז אומר בשניטלו ראשי זויות מכאן ומכאן ובלבד בשוה והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בעירובין (דף צ"ד) אמר רב כגון שנפרצה בקרן זוית דפתחא בקרן זוית לא עבדי כו' וע"ז אומר ובלבד בשוה דאל"ה אמאי לא אמרינן גבי בית פי תקרה יורד וסותם וע"ז אומר בירושלמי רב ירמי' בשם רב דהא דקאמר נפרצה משתי רוחותי' היינו בשניטלה ראשי זויות מכאן ומכאן ובלבד בשוה וכמו שכתבו התוס' בד"ה וקירוי' באלכסון כו' ואור"י דמיירי שנפרץ הקירוי באלכסון עם המחיצות בקרן זוית וכה"ג לא אמרינן פי תקרה כו']:

וע"ז אומר אמר ר' זעירא אין לית הדא אולפן דשמואל קשי' נפרץ כל אותו הרוח פי' לשמואל דמשני דהא דתני נפרצה משתי רוחותי' היינו שלא נשתייר כלום דאל"ה היה ניתרת בפס א' לחכמים וצריך לגרוס קשיא ליתני נפרץ כל אותו הרוח (פי' דאין לית הדא אולפן דשמואל (פי' מה שאמר שמואל בשם ר' זעירא) קשי' ליתני נפרץ כל אותו הרוח (פי' שלא נשתייר כלו') ואמאי תני חצר שנפרצה משתי רוחותי'. אלא ודאי שזהו כמו שתירץ רב ירמיה בשם רב בשניטלו ראשי זוית מכאן ומכאן ובלבד בשוה):

ואח"כ צריך לגרוס נפרץ מן האמצע מותר ופירוש דאמרינן פי תקרה יורד וסותם) שמואל אמר אסור (פי' דלית ליה פי תקרה יורד וסותם):

וע"ז אמר ר' יוסי בר' בון הדא היא אכסדרה אלו אכסדרה שמא אינה מותרת [וזה יתבאר במאי דאיתא בירושלמי (פ"ק דעירובין ה"א אכסדרה שנפרצ' למלואה לר"ה ר' לא ור"י תריהון אמרין מטלטלין בכולה שמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות והוא דפליגי דר' לא ור"י סברי דאמרינן פי תקרה יורד וסותם ושמואל לית לי' פי תקרה יורד וסותם כו' אמר ר' יוסי ואפי' דסבר שמואל במבוי המקורה למעלה מכ' כשר לא דמי מבוי לאכסדרה מבוי נעשה לתשמיש בתים אכסדרה לא נעשה אלא לתשמיש דבר (פי' הק"ע והפ"מ דסתם אכסדרה לא לתשמיש עבידא אלא להילוך ולטיול בעלמא וא"כ אם הי' נעשה לתשמיש בתים הי' מודה שמואל דאמרינן פי תקרה יורד וסותם וע"ז אמר ר' יוסי בר בון הדא היא אכסדרה (פי' דאיך אמר שמואל דאם נפרץ מן האמצע אמרינן פי תקרה יורד וסותם וכי הדא היא אכסדרה דפליגי בפ"ק דעירובין עם ר' יוחנן דלא אמרי' פי תקרה יורד וסותם. הא בבית עסקינן דנעשה לתשמיש מה שבתוכו אילו אכסדרה (פי' אכסדרה בחצר שנעש' לתשמיש בתים שמא אינה מותרת ואיפשר דלהירוש' ע"כ אמרי' אכסדרה בבקעה היינו שלא נעשית לתשמיש בתים וע' בתו' עירובין (דף צ"ד) בד"ה בשתי רוחות דמשום הכי נקיט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כו' להכי נקט בקעה דאפי' אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית לי' לרב פי תקרה ולרש"י הפי' הוא של אפסדרה בבקעה דצריך לומר פי תקרה בארבע רוחות כו' ואיפשר לפרש כמו שיטת הש"ס דילן אמר ר' יוסי בר' בון הדא היא אכסדרה אילו אכסדרה שמא אינה מותרת (פי' אילו נפרצה אכסדרה בכה"ג נמי מותר כיון שלא נפרצה רק ברוח רביעית ודו"ק]: