נועם ירושלמי על עירובין י:א:ד

מתניתין המוצא תפילין מכניסן זוג זוג ר"ג אומר שנים שנים כו' ואמרינן בגמ' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג דרך מלבוש א' בראשו וא' בזרועו רבן גמליאל אומר שנים שנים בראש ושנים בזרוע ר' אבהו ר' אלעזר הנותן תפילין בלילה עובר בעשה שנא' ושמרת את החקה כו' הזאת מימים ימימה ימים ולא לילות כו' (נראה לי דצריך לגרוס מימים ולא כל ימי' פרט לשבתות ויו"ט כמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ו) אית דבעי נשמעינה מן הדא והי' לך לאות מי שצריך אות יצאו שבתות ויו"ט שהן גופן אות ולא כבר כתיב מימים ימימה לית לך אלא כיי דאמר ר' יוחנן כל מילה דלא מחוורא מסמכין ליה מאתרין סגין (פירוש כל דבר שאינו מבורר ומפורש עושין לה סמוכין ממקומו' הרבה). נשים מניין ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין כו' הוון בעיי מימר על דעתהון דרבנן אין מחוור על דעתי' דר"ג מחוור א"ר ירמי' בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים מעתה אפי' בחול א"ר חגיי אין בעי מיהב יהבי:

והנה הק"ע והפ"מ פירשו כל הירושלמי בדחוקים גדולים וע"כ צריך לבאר כל הירו' עד סוף ההלכה הנה הא דאמרינן הוון בעי מימר על דעתין דרבנן אין מחוור על דעתיה דר"ג מחוור היינו שרצו בני הישיבה לומר דהא דפליגי ת"ק ור"ג דת"ק סובר דמכניסן זוג זוג ור"ג אומר שנים שנים הוא משום דת"ק סובר דאינו מחוור (פי' שזה אינו מדאורייתא ששבת ויו"ט לאו זמן תפילין) וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ו) רק שהוא מדרבנן ואיפשר שהוא כמו דאמרינן בשבת (דף ס"א) אמר רב ספרא לא תימא אליב' למ"ד שבת לאו זמן תפילין הוא אלא אפי' למ"ד שבת זמן תפילין הוא לא יצא דלמא אתי לאתויי ברה"ר. וע"כ הא דמתיר ת"ק להכניסן זוג זוג הוא משום דשבת זמן תפילין מדאור' וע"כ אינו מותר להכניס רק זוג זוג ור"ג סובר דמחוור וע"כ אומר ר"ג שנים שנים:

וע"ז אומר אמר ר' ירמיה בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק וכמה מחזיק שתים פי' שאומר דכ"ע סברי דאין מחוור ושבת הוי זמן תפילין והא דילפינן מקרא דשבתות ויו"ט פטור אינו מחוור אלא דפליגי בהא דר' ירמי' בשם שמואל דשיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק והוא כמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ה) לימא בדרב שמואל בר יצחק קא מיפלגי (פי' דאמר מקום יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילין דת"ק לית לי' דרב שמואל בר רב יצחק ור"ג אית לי' דרב ושמואל). אבל באמת סובר ר"ג נמי דאין מחוור ושבת ויו"ט הוי זמן תפילין מדאורייתא:

וע"ז פריך מעתה אפי' בחול (פי' בשלמא אי פליגי אם מחוור או אינו מחוור דהיינו כמו דהוו בעי מימר על דעתין דרבנן אינו מחוור על דעתי' דר"ג מחוור. וע"כ אומר דוקא בשבת משום דסובר דמחוור וא"כ שבת ויו"ט לאו זמן תפילין וע"כ מותר להכניסן שנים שנים. אבל בחול עובר משום בל תוסיף אבל לפי מה דמשני אמר ר' ירמי' בשם ר' שמואל שיערו לומר עד מקים שגבהו של ראש מחזיק ושניהם סברי דאינו מחוור ושבת ויו"ט זמן תפילין א"כ אפי' בחול נמי אמר ר' חגיי אין בעי מיהב יהבי דבחול ודאי מותר ג"כ להכניסם זוג זוג משום דאפי' בזמנו לעבור בעי כונה. אלא דבחול תלוי ברצונו אם רוצה להכניסם זוג אחת או שתי זוגות. אבל בשבת חייב להכניס שתים דהא מדרבנן אין להניחם בשבת וע"כ מוטב לדחות את השבת פעם א' ולא שני פעמים כמו דאמר לקמן בירושלמי:

ובזה יתיישב מה שהקשה הק"ע דאיך מקשה מעתה אפי' בחול נמי דהא בחול אסור משום בל תוסיף עי"ש שנדחק בזה. בל לפי מה שבארתי דהא דקאמר אמר ר' ירמי' בשם שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק ופליגי בזה כמו דאמרי' בעירובין (ד' צ"ה) לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קא מיפלגי ולפי תירוץ זה סובר ר"ג נמי דאין מחוור ושבת ויו"ט זמן תפילין אפ"ה אומר ר"ג דמותר להכניסן שנים שנים (אע"ג דשבת ויו"ט זמן תפילין מדאורייתא אפ"ה מתיר להכניסן שנים שנים) א"כ צריך לומר דר"ג סובר דלעבור אפי' בזמנו בעי כוונה ע"כ פריך מעתה אפי' בחול נמי וע"ז משני דבאמת בחול נמי מותר להכניסם שתי זוגות אי בעי וכמו שאמר ר' חגי אי בעי מיהב יהבי אלא שבשבת קאמר ר"ג דמחייב להכניסם שתי זוגות משום דמוטב לדחות את השבת פעם א' ולא ב' פעמים וכמו שאומר לקמן: