נועם ירושלמי על עירובין ו:ד:ב

שם (ה"ד) מאימתי נותן רשות בש"א מבעוד יום וב"ה אומרים משתחשך מי שנתן רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד ה"ז אוסר עליו דברי ר' מאיר ור"י אומר מזיד אוסר שוגג אינו אוסר:

ובגמ' כן היא מתניתא מאימתי מבטלין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום וב"ה אומרים משתחשך כיני מתניתא ב"ה אומרים משתחשך דו כן (פי' דאל"כ) היא מתניתא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה:

והנה הירושלמי הזה הוא תמוה [והק"ע פי' כיני מתניתא מאימתי מבטלין רשות דנותנים משמע להם שהקנה להם רשותו ובהא מודו ב"ה וכדפרישית במתניתין דטעמא דב"ה הוא משום אסתלק רשותא ותא הוא כמו דאמרינן (ד' ע"א) עוד פירש דמי שנתן רשותו בשכירות משמע ולעיל אסיקנן דאין שוכרין מישראל והפ"מ פי' כלומר דכך צריך לפרש דבביטול רשות עצמו פליגי אם מותר בשבת כדפרישית במתניתין דלא תימא לפרש דבזמן נתינת רשות הוא דפליגי דלב"ש אם נותן רשותו מבעוד יום נמי מהני ולב"ה דווקא משתחשך משום דבשעה שתהא חלה הנתינה בעינן וצריכה היא לכך וזהו משתחשך והנה כל פירושיהם הם דחוקים]:

ע"כ נראה לי לבאר במה שהבאתי בריש פירקין (ה"א) מה שכתבו התוספות בעירובין (ד' ס"ח) דמי שנתן רשותו משמע ליה שנגמרה לגמרי מתנתו דהיינו שהחזיקו דאפקי אינהו ברישא מדלא קתני מי שביטל דמשמע אמירה בעלמא כדקתני שהרי ביטל לכם רשותו וא"כ במתניתין דתנן מאימתי נותנים רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובה"א משתחשך וא"כ משמע שהחזיקו ולפי"ז היה איפשר לומר דב"ש אומרים מבעוד יום דמבעוד יום מהני החזקת רשות דלא יכול לחזור בו ובה"א משתחשך דדוקא משתחשך מהני החזקת רשות וכמו דאיתא בש"ע או"ח (סי' ש"ה) המבטל רשותו והוציא אח"כ מביתו לחצר בשוגג אינו אוסר במזיד אוסר שהרי חוזר בו מביטולו שביטל ולרש"י אין חזקה מועלת אלא א"כ החזיקו משחשיכה וכמו שכתב המ"א דאם הוציאו מבעוד יום ליכא חזקה דבלא ביטול נמי יכולין להוציא:

וא"כ לפי מאי דתנן במתניתין מאימתי נותנים רשות בש"א מבעוד יום ובה"א משתחשך משמע דכיון דקתני מאימתי נותנים רשות דמיירי לענין החזקת רשות שלא יוכל לחזור ע"ז אומר כן היא מתניתא מאימתי מבטלין רשות ב"ש אומרים מכל יום פי'דפליגי לענין ביטול רשות ולא מיירי לענין החזקת רשות דב"ש אומרים מבעוד יום משום דסובר דאקני רשותא ובה"א משתחשך דסברי דאסתלוקי רשות הוא כמו דאמרינן בעירובין (ד' ע"א):

וע"ז אומר ובה"א משתחשך כיני מתניתא ב"ה אומרים משתחשך (צ"ל אפי' משתחשך) דכיון דפליגי בביטול רשו' א"כ הא דב"ה אומרים משתחשך צ"ל אפילו משתחשך [וכן הוא בירושלמי (פ"ו דיבמות ה"ו) בש"א שני זכרים כו' ובה"א זכר ונקיבה א"ר בון לכן צריכה אפילו זכר ונקיבה דלא כן היא מתניתא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה וע"ז אומר כיני מתניתא בה"א אפי' משתחשך דו כן היא מתניתא מקולי בית שמאי ומחומרי ב"ה (פי' דאם לא כן אלא דהמשנה מיירי בהחזקת רשות מאימתי מהני דבש"א מבעוד יום דאפי' מבעוד יום נמי מהני ולב"ה לא מהני רק משתחשך א"כ הוא מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה וה"ל למתני הא בעדיות גבי מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה אלא ודאי דכיני מתני' מאימתי מבטלין רשות דבש"א מבעוד יום אבל משחשיכה לא וב"ה אומרים דאפילו משתחשך וא"כ הוי מחומרי ב"ש ומקולי ב"ה: