נועם ירושלמי על עירובין ד:ה:ג

שם בירר לו מבעוד יום חוזר בו מבעוד יום משחשיכה חוזר בו משחשיכה בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום כו' והנה הפ"מ פירש (כמו דאיתא בירושלמי) משחשיכה חוזר בו משחשיכה ולי נראה כגירסת הק"ע משחשיכה אינו חוזר בו משחשיכה וכן הוא בש"ע או"ח (סי' ת"ה) מי שיצא חוץ לתחום אפי' אמה א' ולא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע אמות מעמידת רגליו ולחוץ וכתב המ"א כיון למה שהקשה הראב"ד דהא קיי"ל הבלעת תחומין מילתא היא כו' ואמאי לא יכנס הרי ד' אמות שלו מובלעים בתוך התחום ותירץ המ"מ דכיון שהוא מהלך ורוצה לילך נראה כבורר אל עבר פניו ודוחק עכ"ל וא"כ משמע שמשחשיכה אינו יכול לחזור]:

שם בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום נשמעינה מהדא כו' הנה הירושלמי הזה הוא תמוה מאוד ונדחקו בזה מפרשי הירושלמי הק"ע והפ"מ. וע"כ היה נראה לי להגיה לא בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום דאם בירר לו מבעוד יום וקידש עליו היום בודאי דאינו יכול לחזור בו אבל אם לא בירר לו מבע"י וקידש עליו היום א"כ מסתמא קנה ד"א לכל רוח והוא באמצען ע"כ אינו יכול לחזור בו או דילמא כיון דלא בירר מבעוד יום יוכל לברר אף לאחר שקידש היום וע"ז אומר נשמעינה מהדא ופירוש דהא זהו מתניתין מי שישן בדרך ולא ידע שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ריב"נ וחכ"א אין לו אלא ד' אמות רבי אליעזר אומר והוא באמצען ר"י אומר לאיזה רוח שירצה ילך ומודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו וא"כ היה ישן בדרך עד שחשיכה אם כן לא בירר מבעוד יום וקידש עליו היום ואף עפ"כ סובר רבי יהודה דיכול לברר אחר כך ועל זה אומר נשמעינה מהדא לא יכנס דברי ר"מ ר"י אומר יכנס:

וע"ז אומר לא על הדא אמרה אלא על רישא דפירקא מי שהוציאוהו כו' או רוח רעה איתאמר' עלי' אמר ר' בון מודה ר"י שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו:

והנה הירושלמי הזה הוא תמוה מאוד. והק"ע והפ"מ נדחקו בזה ע"כ נראה לי להגיה אמר רבי בון לא על הדא אמרה אלא על רישא דפירקא מי שהוציאוהו כו' או רוח רעה איתאמרת עליו מודה רבי יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו.

והפי' הוא שמדחה להא דמוכח ממתניתין דאם לא בירר מבעוד יום וקידש עליו היום שיוכל לברר אח"כ מהא דר"י שאמר לאיזה רוח שירצה ילך ע"ז אומר ר' בון דלא איפשר לומר דר"י קאי על מתניתין דהא תנן לא יכנס דברי ר"מ ר"י אומר יכנס ולפי מה שביארתי תחילה דקאמר בריש הלכה אתי דר"י כריב"נ וא"כ ר"י סובר כמו ריב"נ דאמר מאחר כו' וכן אם הי' ער נמי אמרינן מאחר שאם היה אומר היה קונה שביתה ע"כ אם לא אמר נמי קונה שביתה:

וא"כ כיון דר"י סובר כריב"נ א"כ איך קאמר רבי יהודה לאיזו רוח שירצה ואם כן אין לו אלא ד' אמות הא לשיטת הירושלמי ר"י סובר כמו ר' יוחנן בן נורי וא"כ איך קאמר לאיזה רוח שירצה וע"כ אמר ר' בון דלא קאי על הא דמתניתין אלא דקאי על רישא דפירקא מי שהוציאוהו כו' דנותנים לו ב' אמות.וע"ז קאמר ר' יהודה דלאיזה רוח שירצה והתם מיירי שהוציאוהו משחשיכה א"כ התם לא היה מבעוד יום חוץ לתחום ולא קידש עליו היום א"כ ליכא למיפשט מתניתין דהא רבי יהודה לא מצי קאי אמתניתין דכיון דרבי יהודה אומר יכנס. ולשיטת הירושלמי הוא סובר כריב"נ. ואם כן לא קאי אמתניתין אלא ארישא דפירקא

אך כל זה לשיטת הירושלמי דר"י סובר כריב"נ [אבל לשיטת הש"ס דילן דריב"נ סובר דחפצי הפקר קונין שביתה. וא"כ ר' יהודה אינו סובר כריב"נ. וכן אמרינן בעירובין (ד' צ"ז) רב אשי אמר הכא בחביות דהפקר עסקינן (פי' וע"ז קאמר ר"י דנותן אדם חבית לחבירו) ומאן אמרו לו ריב"נ היא דאמר חפצי הפקר קונין שביתה ומאי לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים אלמא דלשיטת הש"ס דילן ר' יהודה אינו סובר כריב"נ וגם אמרינן בעירובין (דף לח) ע"כ לא פליגי רבנן עלי' דריב"נ אלא בישן אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי אבל מ"מ ר' יהודה אינו סובר כריב"נ וע"כ לא משני בירושלמי (פ"ו דעירובין ה"ב) כשינוי' דרב אשי אלא בשאומר במערה מכד לכד היא מתניתין כו' והוא כמו דאמרינן בעירובין (דף צ"ז ושם) הכא במאי עסקינן במערן מחבית לחבית ורבי יהודה לטעמיה דאמר מים אין בהם ממש כו' ואינו מתרץ כמו רב אשי דמיירי בחביות של הפקר דהא לשיטת הירושלמי ר"י סובר כריב"נ]. וא"כ הא דקאמר ר"י בפלוגתא דמתניתין דר"י וחכמים דלאיזה רוח שירצה ילך א"כ מוכח דאינו סובר כריב"נ ע"ז תירץ רבי בון דלא קאי אמתניתין אלא ארישא דפירקא דמי שהוציאוהו כו' או רוח רעה אבל לא על הך מתני' ודו"ק: