נועם ירושלמי על עירובין ד:ה:ב
Noam Yerushalmi on Eruvin 4:5:2 · נועם ירושלמי על עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →שם (ה"ה) מתניתין מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשיכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי וחכ"א אין לו אלא ד' אמות ר"א אומר הוא באמצען. ר' יהודה אומר לאיזו רוח שירצה ומודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו ובגמ' ר' זעירא בשם רבי חסדיי טעמא דר' יוחנן בן נורי מאחר שאלו הי' ער הי' קונה שביתה ישן לא קנה לו שביתה (נראה לי שהוא ט"ס וצ"ל ישן נמי קנה שביתה אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח (צ"ל) ויש לו אלפים אמה לכל רוח ר' יהודה אומר אפי' ער ולא קנה שביתה אין לו והוא (ט"ס וצ"ל) יש לו אלפים לכל רוח (פי' ר' יהודה דסובר במתניתין (ה"ד) מי שישב בדרך ועמד והרי הוא סמוך לעיר הואיל ולא היתה כוונתו לכך לא יכנס דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר יכנס אמר ר' יהודה מעשה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין. והוא דהירושלמי סובר דאם הוא ער ולא קנה שביתה גרע טפי וע"כ קאמר דלר' יהודה אפי' ער ולא קנה שביתה נמי יש לו אלפים אמה לכל רוח (ודלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן בעירובין (ד' ל"ח) מי סברת דאזיל ואמר מידי דאזיל ושתיק ויתיב כמאן כר' יוחנן בן נורי דאמר חפצי הפקר קונין שביתה אפי' תימא רבנן עד כאן לא פליגי רבנן עלי' דר"י בן נורי אלא בישן דלא מצי אמר אבל בניעור דאי בעי למימר מצי אמר אע"ג דלא אמר כמאן דאמר דמי. ולשיטת הירושלמי משמע דריב"נ עדיפא מדר' יהודה דלר' יוחנן בן נורי כיון דאי בעי מצי אמר ע"כ הי' לו לומר אך ר"י סובר ואפי' ער ולא קנה שביתה נמי יש לו אלפים לכל רוח]:
והנה שיטת הירושלמי הוא דטעמי' דריב"נ הוא מחמת שאם הי' ער הי' קונה שביתה (הוא דלא כשיטת הש"ס דילן בעירובין (ד' מ"ה) דאמרינן שם בעי רבא מאי קסבר ר' יוחנן בן נורי מסבר קא סבר חפצי הפקר קונין שביתה ובדין הוא דלפלוג בכלים והא דקא מיפלגי באדם להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דאיכא למימר הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה קמ"ל דלא או דילמא קסבר ריב"נ בעלמא חפצי הפקר אין קונין שביתה והכא היינו טעמא הואיל וניעור קנה ישן נמי קנה אמר רב יוסף ת"ש גשמים שירדו מעיו"ט יש להן אלפים אמה לכל רוח כו' אי אמרת בשלמא קסבר ריב"נ חפצי הפקר קונין שביתה הא מני ר"י היא. אלא אי אמרת חפצי הפקר אין קונין שביתה הא מני לא ר' יוחנן ולא רבנן. וא"כ מסיק הש"ס דילן דהטעם של ריב"נ הוא משום דחפצי הפקר קונין שביתה) אבל לשיטת הירושלמי הטעם של ריב"נ הוא מאחר שאלו הי' ער הי' קונה שביתה ישן נמי קונה שביתה אבל חפצי הפקר לכ"ע אין קונין שביתה: