נועם ירושלמי על עירובין ד:א:ו

עוד שם נתנו על פתח הדיר על דעתי' דר"י ור"ע נותנים לו שתי אמות מבפנים ושתי אמות מבחוץ (פי' דלר"י ולר"ע דאין מטלטל אלא בארבע אמות ה"נ נותנים לו ב' אמות מבחוץ וב' אמות מבפנים) על דעתי' דר"ג וראב"ע אין נותנים לו שתי אמות מבפנים ושתי אמו' מבחוץ שאם אומר את ליתן לו שתי אמות מבפני' ושתי אמו' מבחוץ אוף הוא מטלטל בכל הדיר. וחיישי' דילמא יטלטל בכולו והכא אסור לטלטל דהא נתנוהו מבחוץ:

ונראה לי שיש בירושלמי חילוף השורות והא דגרסינן בסוף ההלכה א"ר זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו אינן תחום וכתב הק"ע דלא גרסינן לה דלא שייך הכא מידי גם בר"פ אמר ר"ז בהיפוך והפ"מ נדחק בזה ולי נראה דצריך הכי לגרוס אמר ר' זעירא מתניתא אמרה כן ארבע אמות שאמרו תחום הן (כצ"ל) או שהפי' אינן תחום (פי' בתמי' שוודאי תחום הם) וא"כ כיון שהן תחום דהוי כמו שקנה שביתה מבעוד יום ע"כ אין נותנים להם מב' מקומות כמו שאמר תחילה דאם תחום הם אין נותנים להם מב' מקומות דאין אדם קונה שביתה בב' מקומות:

עוד שם הי' הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום ר' אחא אמר מן אולפן רבי יהודה אמר לה מן דיעה מחלוקת רב חונה וחייה ברי' דרב. והק"ע שגה בזה שפירש דזה פלוגתא דר"ג ור"י אלא דהכא מחלוקת רב הונא וחייא ברי' דרב דהא הכא חצי בתוך התחום א"כ יכול להלך בתוך אלפים שלו אלא לענין לטלטל וע"כ פליגי אם יכול לטלטל בכולה דחיישינן שמא ימשך אחר חפציו וע"כ פליגי בזה רב הונא וחייא בריה דרב כמו דפליגי באם קנה לו שביתה ובאו כו והקיפוה מחיצה ודו"ק: