נועם ירושלמי על עירובין ד:א:ה

שם קנה לו שביתה ובאו כו' והקיפוה מחיצה רבי חונה אמר לא הועילה לו מחיצתו כלום אלא מהלך באלפים ומטלטל בארבע (פי' כמו שהי' בתחילה שקנה שביתה דמהלך באלפים כו'). ר' יעקב בר אחא כו' מהלך באלפים ומטלטל בארבעת אלפי' אמה ע"י זריקה (פי' שהוא לאו דווקא אלא דמטלטל בכולה ע"י זריקה) (דכיון דבשעה ששבת לא הי' מחיצה ע"כאינו יכול להלך יותר מאלפים אמה ואעפ"כ מותר לטלטל בכולה דמחיצה הנעשה בשבת שמה, מחיצה) הוון בעיין מימר מה פליגין כר' יהושע וכר"ע (פי' דאליבא דר' יהושע ור"ע דמחמירין בנתנוהו בדיר או בסהר. ע"כ פליגי הכא דהכא עדיף טפי דהא מ"מ קנה שביתה מבעוד יום) ברם כר"ג וכראב"ע לא פליגין (פי' דלדידהו דאמרי דאפי' בנתנוהו בדיר או בסהר כו' שלא קנה שביתה מבעוד יום דמהלך את כולה כ"ש הכא דקני שביתה מבעוד יום) ע"ז אומר ואפי' כר"ג וכראב"ע פליגין קל הוא מי שקנה לו שביתה ממי שלא קנה לו שביתה (עיין בק"ע) ולי נראה שהוא (ט"ס וצ"ל) קל הוא מי שלא קנה שביתה ממי שקנה שביתה וכמו שפירש"י דהתם כיון דלא קנה שביתה ואין לו אלא ארבע אמות ע"כ הקילו דמטלטל בכולה משא"כ הכא דקנה שביתה ויש לו אלפים לכל רוח ע"כ אין מטלטל בה אלא בד' אמות: