נועם ירושלמי על עירובין ב:ב:ב

שם (ה"ב) מותר להקריב לבאר ובלבד שתהא פרה ראשה ורובה בפנים ושותה כו' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק והוא שיעורא כשיעור הזה אפי' גמל כולו מבחוץ מותר (פי' דכיון שהוא מדרבנן דילמא ממשך אחר פרתו ומפיק לדוולא חוץ למחיצה וקא מפיק מרה"י לרה"ר) וע"ז אומר והוא שיעורא כשיעור הזה אפי' גמל כולו מבחוץ מותר (פי' דכיון דיש שיעו' כהאי א"צ שיעמוד הגמל מבפנים) פחות מכשיעור הזה אפי' גדי כולו מבפנים אסור דלא פלוג רבנן תני רשב"א אומר מלא גמל וגמלו מה ופליג (פי' אם בעינן שיהא כולו מבפנים) ע"ז משני כל מה שהפרה פושטת צוארה הגמל עוקם צוארו וא"כ לגמל בעי כשיעור צואר הגמל וע"ז פריך ואין הפרה עומדת ברה"ר ואוכלת ברה"י. ויתבאר עפ"י מה שביארתי במ"א על הירושלמי (פ"י דעירובין ה"ו) לא יעמוד אדם ברה"י וישתה ברה"ר ברה"ר וישתה ברה"י אלא א"כ הכניס ראשו ורובו למקום שהוא שותה וכן בגת ובירושלמי ניחא ברה"י וישהה ברה"ר נראה לי (שצ"ל) ניחא ברה"ר וישתה ברה"י אבל ברה"ר וישהה ברה"י אין פיו למעלה מעשרה טפחים וביארתי שם ששיטת הירו' הוא דלא כשיטת הש"ס דילן דאמרינן בעירובין (ד' צ"ט) דמיירי בחפצים הצריכים לו אלא דשיטת הירושלמי שהוא מדאורייתא. וע"ז פריך ואין פיו למעלה מעשרה וא"כ נח במקום פטור ומשני שני' היא שמתגלגלין ויורדין וא"כ יש חיוב חטאה ולא כשיטת הש"סדילן וכמו שפירש"י ותוס' שכתבו והא איכא למימר דשתית מים הוי הכנסה כמשתין ורק דלא דמי דהתם קא עקר מרשות א' וקא עביד הנחה ברשות זו אבל שותה עביד עקירה והנחה בחד רשות ולפי"ז ליכא חיוב חטאת ולשיטת הירושלמי הוא מדאורייתא וע"כ פריך ואין פיו למעלה מעשרה וע"ז משני שני' היא שמתגלגלין ויורדין תני גמל שראשו ורובו מבפנים מלעיטין אותו מבפנים בחוץ מלעיטין אותו מבחוץ ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים ומבחוץ מלעיטין אותו בחוץ אין פיו למעלה מעשרה טפחים (והתם ליכא לשנויי שמתגלגלין ויורדין דהגמל רגליו גבוהין מי' כמו שכת' הק"ע) וכ"ת דהטעם הוא מדרבנן כמו גבי פרה דבעינן ראשה ורובה מבפנים אך איפשר דשיטת הירושל' דכיון דמלעיטין אותו הוי כמאן דנקיט מנא ונקיט לה וע"כ לא בעינן ראשו ורובו של פרה וכמו דאמרינן בעירובין (ד' כ') ולא ס"ל כמו שמתרץ בגמ' שאני גמל הואיל וצוארו ארוך. וא"כ הוא מדאורייתא וא"כ קשה דהא פיו למעלה מעשרה ואינו חייב:

[ובזה האופן הי' איפשר לבאר הא דאיתא התם אמר ר' חייא וכן בגת לענין מעשר (דמוכח התם שנתחלפו השורות דהא דמביא התם לא כן אמר ר' יעקב קאי אמזחילה והיא סיפא דמתניתין ואח"כ אמר ר' חייא וכן בגת לענין מעשר שזה קאי ארישא דמתניתין דתנן וכן בגת א"כ מוכח שנתחלפו השורות) וצריך להגיה בכאן אמר ר' חייא וכן בגת לענין מעשר וא"כ איפשר שמתרץ דבאמת הטעם אינו מחמת חיוב דאורייתא אלא גזירה שמא יכניס הכלי אצלו (ובגמל הוי נמי מדרבנן] וחיובא דחטא' ליכא משום דנח בפיו. וכ"ת א"כ כיון דהוי מדרבנן א"כ חיך תנן וכן בגת הא היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה וע"ז משני דהא דתנן וכן בגת לענין מעשר וכן אמרינן בעירובין (ד' צ"ט) איבעיא להו כרמלית מאי אמר אביי היא היא רבא אמר היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה אמר אביי מנא אמינא לה מדקתני וכן בגת רבא אמר לענין מעשר].

וא"כ כיון שביארתי דלשיטת הירו' חייב חטאת מפני שמתגלגלין ויורדין וע"ז אומר מה את בעי על הא דתני רשב"א מלא גמל וגמלו. ולא קאמר השיעור כדי שתהא הפרה ראשה ורובה מבפנים והיא שותה ולמאי קאמר מלא גמל וגמלו וא"כ משמע דהוי שיעורא אחרינא דילמא להכי קאמר מלא גמל וגמלו משום דבפרה איכא חיוב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין וא"כ חייב מדאורייתא שא"כ בגמל היא גזירה מדרבנן דילמא ממשיך ומפיק לדוולא חוץ למחיצה דהכא ליכא חיוב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין דהא הגמל גבוהין רגליו למעלה מי' כמו שכתב הק"ע:

וע"ז א"ר יוסי תמן בהוא דמלעיט לי' (כצ"ל) ברם הכא אוכלת מאילי' (פי' דהתם דאמרינן דחייב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין א"כ איפשר לומר דגבי בהמה נמי חייב חטאת משום שמתגלגלין ויורדין אבל זהו דוקא במלעיט להגמל. אבל הכא בשותה מאילי' א"כ הוי ודאי דרבנן ולא שייך חיוב חטאת וא"כ אמאי קאמר מלא גמל וגמלו). וע"ז צריך לומר דכל מה שהפרה פושטת צוארה הגמל עוקם צוארו וע"כ מחמיר בגמל יותר ולפי' הק"ע שיעור שניהם שוה דכל מה שהפרה פושטת צוארה הגמל עוקם צוארו עיין שם ודו"ק [ודלא כהק"ע והפ"מ שנדחקו בזה]: