נועם ירושלמי על עירובין י:ב:ג

שם (ה"ב) מתניתין ר"ש אומר כו' ר' יהודה אומר נותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו אפי' חוץ לתחום אמרו לו לא תהלך זו יותר מרגלי בעלי' ואמרינן בגמ' ריש לקיש בשם לוי סוכיא במערה מכד לכד היא מתניתין דלא כן ר' יהודה כדעתי' דר' יהודה אומר משקה טופח (פי' שאומר דבמערה מכד לכד היא מתניתין והוא כמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ז) אמר ריש לקיש משום לוי סבא הכא במאי עסקינן במערן מחבית לחבית ור' יהודה לטעמיה דאמר מים אין בהם ממש דתנן ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהם ממש:

והא שאומר בירושלמי דלא כן ר' יהודה כדעתיה דר' יהודה אומר משקה טופח וזה אין לו ביאור והק"ע גריס ר' יהודה כדעתי' דר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהם ממש: והפ"מ פי' דר' יהודה אומר משקה טופח שהוא רק משקה טופח ואין בהם ממש והם דחוקים גדולים [ולי נראה הא דקאמר דלא כן ר' יהודה כדעתי' דר' יהודה אומר משקה טופח הוא משום דהי' יכול לתרץ הא דקאמר ר' יהודה נותן אדם חבית לחבירו כו' היינו במים שהם למעלה מי' וכמו דאמרינן בעירובין (ד' מ"ג) בעי רב חנני' יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה וא"כ אם אין תחומין למעלה מעשרה א"כ המים שהם עמוקים יותר מעשרה א"כ למעלה הם למעלה מעשרה וכמו דאמרינן שם (ד' מ"ג) ת"ר מעשה שבאו כו והפליגה ספינתם בים כו' אי אמרת בשלמא יש תחומין משום הכי רצו כו' ומשני כדאמר רבא במהלכת ברקק וא"כ איפשר לומר כגון שנטל המים משפתו שהם למעלה מעשרה ועיין שבת (ד' ק"א) ודו"ק:

וע"ז אומר דלא כן (פי' אם לא נתרץ כמו שתירץ) ר' יודה כדעתי' דאמר משקה טופח חיבור וע"כ אפי' מה שלמעלה מי' נמי קני שביתה וכמו שכתבו התוס' בעירובין (דף מ"ה) בד"ה וליקני שביתה באוקינוס ואפי' אין תחומין למעלה מי' והעבין שותין מאותו שלמעלה שגבוהין מי' כיון שכל המים מחוברין יחד חשיבי כאילו מונחין בארץ ולא דמי לספינה ששטה מעל פני המים וה"נ אם המים הם בתוך י' א"כ אפי' המים שהם למעלה מי' קני שביתה דהא ר' יהודה אומר משקה טופח חיבור ובמ"א יתבאר ודו"ק]: