נועם ירושלמי על עירובין י:א:ז

עוד (שם) תני א' האיש וא' האשה הוון בעיי מימר מאן דמר מחוור היא ניחא. פי' לר' אחא שסובר דמחוור היא פי' דר"ג סובר שבת ויו"ט לאו זמן תפילין והא שמתיר ר"ג היינו משום דהוא דרך מלבוש בחול. וא"כ אפשר לומר דמותר לאשה ג"כ אע"ג דאינה מחוייבת אעפ"כ מותר משום שהוא מלבוש לאיש אעפ"י שהיא אינה חייבת הא האיש נמי אינו מחוייב בשבת אלא משום דהוא דרך מלבוש א"כ באשה נמי אבל מאן דמר אינו מחוור (פי' לר' יוסי שסובר דשבת ויו"ט הוי זמן תפילין ולעבור אפי' בזמנו בעי כונה וכמו שאומר על דעתי' דר' יוסי אינו מחוור והא דפליגי הוא בהא דר' שמואל שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק ואמאי לא קאמר דר"ג סובר דשבת ויו"ט לאו זמן תפילין וניחא טפי דע"כ יכול להכניסן שנים שנים הוא משום דהיה קשה לי' דכיון דשבת לאו זמן תפילין א"כ איך הוי דרך מלבוש כיון דאפילו מדאורייתא פטור וע"ז אומר דר"ג סובר שבת זמן תפילין ועל זה פריך ולא יהא מחוור אצל האיש (פי' דאצל האיש כיון דאינו מחוור וע"כ כיון דמדאורייתא הוי זמן תפילין ע"כ הוי דרך מלבוש) אבל יהא מחוור אצל האשה [פי' דאשה ודאי פטורה ואע"ג דהא לר' יוסי סובר ר"ג דאינו מחוור וא"כ לא הוי מ"ע שהזמן גרמא דהא אפי' בשבת חייב וא"כ אשה חייבת נמי. אך הירושלמי אזיל בשיטתי' דהא דאשה פטורה הוא מדכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאינן חייבות בתורה אין חייבות בתפילין וא"כ לר' יוסי שסובר דר"ג סובר דאינו מחוור ושבת ויו"ט זמן תפילין מדאורייתא ואפ"ה נשים פטורות) וע"ז פריך ולא יהא מחוור אצל האיש (ופי' דע"כ סובר דר"ג סובר דאינו מחוור ולא כמו דהוי בעי מימר דר"ג סובר דמחוור. והוא משום דקשה לי' דלפי"ז איך יתיר ר"ג להכניס שנים שנים כיון דשבת לאו זמן תפילין ולא ניחא לתרוצי משום דהוי דרך מלבוש בחול וא"כ לא יהי' מחוור אצל האיש ויהא מחוור אצל האשה]:

וע"ז אומר א"ר לעזר מאן תנא אשה ר"ג דהני טבי עבד ר"ג הי' נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים היינו משום שסובר דעבד ר"ג הי' מניח תפילין ולא מיחו בו חכמים והוא כמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"ו) דילמא סבר כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות. וע"כ כיון שהם יכולים להתחייב במצות עשה שהזמן גרמא וכן יכולה להניח תפילין וכמו דאמרינן שם בירוש' הרי מיכל בת שאול היה לובשת תפילין. ע"כ הוי דרך מלבוש לאיש נמי וכמו שכתבו התוס' בעירובין (ד' צ"ו) בד"ה מיכל כו' משא"כ באיש אי הוי אמרינן דשבת לאו זמן תפילין הוה מחינן בו אם הי' מניח תפילין בשבת שעובר בבל תוסיף אם היה מתכוין לצאת א"כ לא הוי מלבוש בשבת כיון דאין מצוה להניחן ועובר משום בל תוסיף אם הי' מתכוון א"כ אפי' בלא כוונה לא הוי מלבוש בשבת ע"כ אומר ר' יוסי דאינו מחוור ושבת זמן תפילין מדאורייתא וע"כ אומר ר"ג מכניסן שנים שני' משום דלעבור משום בל תוסיף אפי' בזמנו בעי כונה וע"כ מותר משום דהוא דרך מלבוש בשבת כיון דמדאורייתא הוי זמן תפילין וכ"ת א"כ אפי' בחול נמי אך בחול היא אם הוא רוצה וכמו דמתרץ ר' חגי אי בעי מיהב יהבי אבל בשבת מחוייב הוא להכניסם שנים שנים וכמו שאומר ר' יוסי כיני מתני' ובלבד על ידי שנים. מה שאין כן בחול שיכול לעשות איך שירצה אם להכניסם שנים שנים או זוג זוג:

[ובזה יתיישב מה שמקשה הק"ע דבפ"ב דסוכה פריך מחלפא דר"ג דתני טבי עבדו של ר"ג הי' נותן תפילין ולא מיחו בו חכמים וכא מיחו בידו ומאי קושי' הא ר"ג סבר שבת זמן תפילין וא"כ ה"ל מ"ע שלא הזמן גרמא ואפי' נשים ועבדים חייבים כו' ושגה בזה דהא לפי שיטת הירושלמי נשים ועבדים פטורים אפי' אי שבת זמן תפילין מהא דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם החייב בתורה חייב בתפילין נשים שאין חייבות בתורה אין חייבות בתפילין וכן עבדים פטורים מן התפילין וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ג דברכות) עבדים מניין שנאמר שמע ישראל כו' מי שאין לו אלא אדון א' יצא העבד שיש לו אדון אחר והא דקאמר מאן תנא אשה ר"ג דתני טבי עבד ר"ג הי' מניח תפילין ולא מיחו בו חכמים והיינו משום שהוא סובר דנשים סומכות רשות ויכולים לקיים מצות תפילין וכן העבדים. וע"ז פריך שם בירושלמי ולא מיחו בו חכמים וכא מיחו בו חכמים בהא דהי' ישן תחת המטה:.

והנה שיטת הירושלמי דמשני א' האיש וא' האשה הוא לרבן גמליאל ומטעם שנשים סומכות רשות והם יכולים לקיים המצות ובשבת (דף ס"ב) אמרינן אהא דאמר עולא וחילופיהן באיש אלמא קסבר עולא כל מידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ופריך ע"ז אביי מהא דתני' המוצא תפיליןמכניסן זוג זוג א' האיש וא' האשה ואי אמרת נשים עם בפני עצמן הן והא מ"ע שהזמן גרמא הוא וכל מ"ע שהזמן גרמא נשים פטורות ומשני התם קסבר ר"מ לילה זמן תפילין הוא ושבת זמן תפילין הוא והיינו לשיטת הש"ס דילן דהא דנשים פטורות הוא מחמת דהוי מ"ע שהזמן גרמא וע"כ משני דקא סבר ר"מ שבת זמן תפילין אבל לשיטת הירושלמי דממעט מקרא דולמדתם אותם את בניכם א"כ לא מצי לשנויי דסובר כמ"ד שבת זמן תפילין דאפ"ה פטורים מהא דכתיב ולמדתם כו'.

וכן הש"ס דילן לא מצי לשנויי כר"ג דלא מיחו בו חכמים דהא עולא סובר וחילופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה וע"כ אף שהם יכולים לקיים מ"מ לא הוי דרך מלבוש כיון שאינם מחוייבות ועוד דהא תני' המוצא תפילין מכניסן זוג זוג א"כ אתי אליבא דת"ק שסובר דמכניסן זוג זוג ולא כר"ג והירושלמי מביא הברייתא בקצרה דא' האיש וא' האשה ולא קתני דמכניסן זוג זוג. ע"כ משני כר"ג. והק"ע והפ"מ נדחקו בפי' הירושלמי עיי"ש ודו"ק]: