נועם ירושלמי על עירובין א:י:ד

שם בירושלמי ר' אחא בשם רב חסדיי אתי' דר"י בר"י בשיטת אביו וחלוק על אביו בשיטת אביו ביחיד יתר מבית סאתים (נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל) ביחיד פחות מבית סאתים וחלוק על אביו שיירא פחות מבית סאתים (ונראה לי שהוא ט"ס וצ"ל בשייר יתר מבית סאתים):

והענין הוא דקאי אהא דתנן כל מחיצה שאינה של כו' אינה מחיצה דברי ר' יוסי בר יהודה וחכמים אומרים ח' משני דברים ולשיטת הש"ס דילן בעירובין הוא דר' יהודה דקאמר בשיירא דברו היינו ליתן להם כל צרכן ור' יוסי בר יהודה מחמיר יותר מדר' יהודה דאפי' בשיירא אין נותנים להם אלא בית שש כמו דהני' אחד יחיד וא' שיירא לחבלים ומה בין יחיד לשייראלשיירא יחיד נותנים לו בית סאתים שנים נותנים להם בית סאתים ג' נעשו שיירא ונותנים להם בית שש וכן אמרינן ההם אוקמת ר"נ אמורא עליו כו' ברם כך אמרו יחיד נותנים להם בית סאתים שנים נותנים להם בית סאתים ב' נעשו שיירא ונותנים להם כל צרכן רישא ר' יוסי בר' יהודה וסיפא רבנן ופי' רש"י רישא ר' יוסי בר' יהודה דקאמר יחיד בית סאתים דאי לרבנן אפי' ליחיד כל צרכו וסיפא רבנן ומשני אין משום דקאי אבוה בשיטתי' ופירש"י גבי יחיד קאמר ר' יהודה דאין נותנים לו אלא בית סאתים במחיצה כו']. ולשיטת הירושלמי אפי' לרבנן נמי אין נותנים להם כל צרכן. רק נותנים להם בית שש וא"כ תחילה דפליגי ר' יהודה ורבנן דר' יהודה בשיירא דבר דברי ר' יהודה וחכ"א לא דיברו בשיירא אלא בהווה. וא"כ פליגי ביחיד וא"כ אי איפשר לומר דביחיד נותנים לו כל צרכו דהא לשיטת הירושלמי אפי' בשיירא תני' שלא יהי' בה בית סאתים פנוי וקא מפרש רב הונא פנוי מאדם. וא"כ צריך לומר דפליגי ביחיד בבית סאתים במחיצה שאינה גמורה דלרבנן מותר ולר' יהודה אין נותנים ליחיד בית סאתים:

והא דתנן כל מחיצה כו' אינה מחיצה דברי ר' יוסי בר' יהודה וחכ"א א' משני דברים וא"כ פליגי בשיירא וא"כ לשיטת הירושלמי לרבנן נמי אין נותנים לו רק בית שש וא"כ צריך לומר דר"י בר"י סובר דאפי' בשיירא אין ליתן יותר מבית סאתים:

וע"ז אומר ר' אחא בשם רב חסדא אתי דר"י בר"י בשיטת אביו וחולק על אביו וע"ז אומר בשיטת אביו ביחיד בפחות מבית סאתים (כצ"ל לפי הגהתי) דלר' יהודה דפליג ברישא ביחיד דקאמר בשיירא דברו א"כ פליג על יחיד ואי איפשר לומר ליתן לו כל צרכו כמו שסובר הש"ס דילן דהא לשיטת הירושלמי אפי' לרבנן נמי אין נותנים להם רק בית שש וא"כ פליג על יחיד בפחות מבית סאתים וחולק על אביו בשיירא יתר מבית סאתים דלר' יהודה דלא פליג רק על יחיד א"כ סובר בשיירא דנותנים להם בית שש כמו רבנן ור"י בר"י חולק על אביו ג"כ אפי' על שיירא ביתר מבית סאתים וסובר דבשיירא נותנים להם בית סאתים וע"ז אומר והן אשכחן דר' יהודה אומר ביחיד יותר מבית סאתים צריך כו' ונראה שהוא (ט"ס וצ"ל) ביחיד פחות מבית סאתים צריך כו' פי' מנין לנו שר' יהודה חולק ביחיד אפי' על פחות מבית סאתים דילמא לא פליג ביחיד רק בבית סאתים. ע"ז אומר נשמעינה מהדא דמר ר' אחא כו' כשם שחלוקים כאן כך חלוקים בכלאים וכלאים לא אפי' היא בית רובע (פי' דחולק נמי בכלאים דמחיצה שאינה גמורה אינה מתרת והתם הוא אפי' בית רובע אלמא דר"י פליג אפי' בפחות מבית סאתים וע"כ ר"י בר"י סובר בשיטת אביו ביחיד היינו בפחות מבית סאתים וחולק על אביו בשיירא דבשיירא מודה ר"י לחכמים והוא חולק על חכמים אפי' בשיירא ביותר מבית סאתים וליכא למימר דאינו חולק על חכמים רק בהא דליתן להם כל צרכן דהא לשיטת הירושלמי אפי' לרבנן נמי אין ניתנים להם כל צרכן רק בית שש. וא"כ ר"י בר"י דחולק על חכמים היינו בשיירא יותר מבית סאתים וחולק בזה על ר"י ג"כ דר"י סובר כחכמים בשיירא ודו"ק: