נועם ירושלמי על דמאי ז:ו:ד

שם היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת מעשרותי' מעשרות כלכלה בחברתה קרא השם כו' תמן תנינן ה"ז תמורת עולה ותמורת שלמים ה"ז תמורת עולה דברי ר' מאיר א"ר יוסי הוינן סברין מימר מה פליגי ר"מ ורבנן לאחר כדי דיבור אבל תכ"ד לא מן מה דאמר ר"א ר"מ הוא הדא אמרה אפי' תוך כדי דיבור אין חוזר בו דתני מעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה קרא השם מפני שקבע ב' שמות כאחת והא זה אחר זה אינו תופש אלא ראשון ראשון בלבד אמר ר' אבינא מודים חכמים לר"מ באומר תרומה זו תחת שני חייב בהמה זו תחת שני זבחים חייב מפני שקבע ב' שמות כאחת הא זה אחר זה אינו תופש אלא ראשון ראשון בלבד לא כן אמר ר' שמואל בר רב יצחק בשם ר"ה אמר זו תמורת עולה חוזר בו אפילו בתוך כדי דיבור כאן במתכוין לפחות כאן במתכוין להוסיף אמר ה"ז תרומה אפי' בתוך כדי דיבור אינו חוזר בו אדם נשאל על הקדשו ואינו נשאל על תרומתו:

והנה לבאר הירושלמי צריך אני להעתיק קצת מביאורי שביארתי בספרי נ"י ואוסיף מה שנראה לי כעת בביאור הירושלמי וזה לשוני שם ונראה לי פירושו דא"ר יוסי הוינן סברין מימר מה פליגי ר"מ ורבנן לאחר כ"ד אבל תכ"ד לא. מן מה דאמר ר"א ר"מ הוא הדא אמרה אפילו תכ"ד אינו חוזר דתני מעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה קרא השם מפני שקבע ב' שמות כאחת הא זה אחר זה אינו תופש אלא ראשון ראשון בלבד ויתבאר עפ"י מאי דאמרינן בזבחים (ד' ל') איבעיא להו ה"ז תמורת עולה ושלמים לחצות מהו אמר אביי בהא ודאי מודה ר"מ רבא אמר עדיין היא מחלוקת. וכתבו התוספות דלחצות היינו שאומר לחצות היום יחולו שניהם וע"ז אמר אביי דבהא מודה ר"מ דדברי' קיימים דליכא למימר בזה תפוש לשון ראשון דהא אמר שלחצות היום יחולו שניהם ורבא ס"ל דאפי' אמר לחצות היום יחולו וא"כ חיילי שניהם בב"א בחצות היום אפ"ה קאמר ר"מ דתפוש לשון ראשון והטעם הוא כמו שכתבו התוספות בב"ק (ד' ע"ג) דקא סבר רבא דטעמי' של ר"מ הוא משום דדעתו של אדם אם יכולים שניהם לחול יחולו ואם לאו תפוש לשון ראשון דדעתי' אקמא. ופי' אם אין יכולים שניהם לחול דעתו שיחול הדיבור הראשון אעפ"י שאמר שיחולו לחצות היום [עיי"ש בספרי נ"י מה שתירצתי בזה הרמב"ם (פי"ג דנדרים ה' כ"ה) דאם אמר לה קיים ומיפר לכי בב"א דה"ז קיים עיי"ש בארוכה] וע"כ אומר בירושלמי אמר ר' יוסי הוינן סברין מימר מה פליגי ר"מ ורבנן לאחר כ"ד אבל תכ"ד לא. מן מה דאמר ר' אלעזר ר"מ הוא כו' ופי' שתחילה הי' סבור דהטעם דסובר ר"מ תפוס לשון ראשון היינו משום שאינו יכול לחזור בו וכמו שסובר אביי בזבחים (ד' ל') דלחצות היום חיילי תרוייהו דאף על גב דאמר תמורת עולה תחילה אפ"ה כיון שקודם חצות היום לא חל עדיין הא דאמר תמורת עולה ובלחצות היום חיילי תרוייהו ע"כ מודה ר"מ דלא אמרינן תפוש לשון ראשון דכל עיקר הטעם הוא משום שאינו יכול לחזור בו ע"כ סובר דלחצות היום חיילי תרוייהו וכן הוי סבר ר' יוסי (בירושלמי) וע"כ היה סובר דכל פלוגתי' אינו רק לאחר כדי דיבור דאינו יכול לחזור אבל תכ"ד שיכול לחזור בו אינו סובר תפוש לשון ראשון אבל מכי שמע מתניתין דמעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה אתי כר"מ ודוקא אם אמר מעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה אבל אם הקדים שום שם תחילה תפוש לשון ראשון אלמא דאין הטעם משום דהדיבור ראשון חל תחילה דא"כ אמאי צריך לומר מעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה דלא אמר שום שם תחילה לאשמעינן דאפילו אם אמר שום שם תחילה כיון דאמר תכ"ד חיילי תרוייהו אלא ודאי דהטעם הוא כמו דס"ל לרבא דאפי' בלחצות היום דהחלות הוא בב"א אפ"ה כיון שאמר תחילה תמורת עולה ואח"כ תמורת שלמים דעתו ורצונו שיחול הדיבור הראשון תחילה: וע"כ אומר הירושלמי א"ר אבינא מודים חכמים לר"מ וט"ס וצ"ל מודה ר"מ לחכמים באומר תמורה זו תחת שניהם פי' דהוי כמו מעשרות כלכלה בחברתה בהמה זו תחת שני זבחים (והיינו הך ואיפשר שהוא מיותר) חייב (ט"ס וצ"ל חיילי מפני שקבע ב' שמות כאחת הא זה אחר זה אינו תופש אלא ראשון ראשון בלבד (פי' משום דלא אמר שום דיבור ראשון והוי כמו שאמר מעשרותיהם מעשרות כלכלה בחברתה קרא השם משום שלא אמר שום דיבור תחילה משא"כ תכ"ד אעפ"י שיכול לחזור בו אעפ"כ כיון שאמר שום דיבור ראשון תחילה סובר ר"מ דתפוש לשון ראשון ולא גרע מחצות היום דוודאי חיילי תרוייהו בב"א אעפ"כ כיון שאמר תמורת עולה תחילה כונתו שיחול הדיבור הראשון) ומה שכתב המפרש דאם אמר בב"א אינו עובר משום לא תאחר. זה אינו דהא אמרינן שם בירושלמי על הראשונה עובר בעשה שקבע שתי שמות כא' כו' אלא הטעם דאעפ"י שעובר אעפ"כ מה שעשה עשוי להיות מעשרות כלכלה בחברתה ותופש שניהם ולא הוי מחיוב על הפטור וכמו דאמרינן בירושלמי (ספ"ג דתמורות) דתנינן שם המקדים תרומה לביכורים ומ"ר לתרומה כו' אע"פ שהוא עובר בל"ת מה שעשה עשוי ואמרינן שם בירושלמי ר' חמא ב"ר עקיבא בשם ר"י ב"ח מן מה שעובר בל"ת אתה יודע מה שעשה עשוי וכל השקלא וטרי' הוא רק לענין החיילות דזה אח"ז הוי מן הפטור על החיוב ואינה מעושרת רק הראשונה אבל מעשרות כלכלה בחברתה דלא הקדים שום שם תחילה חיילי תרוייהו]: