נועם ירושלמי על דמאי ו:ח:ו

ירושלמי (מתניתין) ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק קח לי גלוסקין א' לוקח סתם פטור כו' מתניתין דר' יוסי דתני הלוקח סתם צריך לעשר והוא ט"ס) כצ"ל כמו דאיתא בתוספתא (רפ"ז דדמאי) ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק אחד גלוסקין א' ר' יוסי אומר אין צריך לעשר ר' יהודא אומר צריך לעשר וע"ז אומר מתניתין ר' יוסי היא דתנן לוקח סתם פטור אתי כר' יוסי דאמר דא"צ לעשר מה אנן קיימים אם כשאמר לו צא ולקח לי שלוחו הוא צא ולקח לך שלו הן (פי' שייך להשליח) אלא כי אנן קיימין בסתם ר' יהודא אומר לא נתכוין המוכר לזכות אלא ללוקח ר' יוסי אומר לא נתכוין לזכות אלא לבעל המעות לפיכך אם נתן אחת יתירה ר' יהודא אומר של לוקח דר' יודא ס"ל דלא נתכוין המוכר לזכות אלא ללוקח) ר' יוסי אומר של שניהם מחלפא שיטתי' דר' יוסי תמן הוא אומר לא נתכוין לזכות אלא לבעל המעות. וכא אמר הכין (פי' וא"כ היה צריך שיהיה הכל לבעל המעות) כאן ע"י מעותיו של זה וע"י רגליו של זה שניהם חולקין ובש"ס דילן דכתובות (דף צ"א) מחלק בין דבר שיש לו קצבה ובין דבר שאין לו קצבה. דבר שיש לו קצבה חולקין ודבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות והירושלמי מיירי בדבר שיש לו קצבה:

והנה כבר ביארתי בספרי נ"י (סי' ז') דבש"ס דילן בעירובין (ד' ל"ז) מפרש טעמא דר' יוסי דאמר דא"צ לעשר משום דיש ברירה. וא"כ מיירי אם לקח הע"ה לעצמו ג"כ וע"כ אומר ר' יוסי דא"צ לעשר משום דס"ל דיש ברירה וחכמי' ס"ל דאין ברירה ולא ניחא להש"ס דילן לפרש כמו הירושלמי דפליגי דלמי נתכוין המוכר אם ללוקח אם לבעל המעות. ופליגי אפי' באם לקח לע"ה בלבד. והוא כמו דאמרינן בב"ק (דף ק"ב) מחכו עלה במערבא וכי מי הודיע לבעל החטין שיקנה חטים לבעל המעות כו' שאני חטין וחטין דשליחותי' קא עביד ובירושלמי (פ"ט דב"ק) א"ר נחמן בשעה שקיים שליחותו לא נתכוין המוכר לזכות לבעל המעות (ט"ס וצ"ל לא נתכוין המוכר לזכות אלא לבעל המעות. וא"כ הכא שלא שינה בשליחותו. וא"כ ודאי לא נתכוין המוכר לזכות אלא לבעל המעות. ועוד איפשר לומר דהש"ס דילן אינו רוצה להגיה הברייתא. דהא בברייתא תנן ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק ובקח לי כ"ע מודו דנתכוין לזכות לבעל המעות. וכמו שאומר בירושלמי אם כשאמר לו צא ולקח לי שלוחו הוא ובזה לא פליגי ר' יהודא ור"י ומסיק אלא כי אנן קיימין בסתם. וע"כ פליגי בזה דלמי נתכוין לזכות. אבל הש"ס דילן רוצה לפרש הברייתא כמו דאי' שם ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק או גלוסקא אחת. וא"כ בודאי נתכוין המוכר לזכות לבעל המעות. וע"כ מפרש הש"ס דילן דפליגי בברירה. ומיירי שלקח לעצמו ג"כ ודוק: