נועם ירושלמי על דמאי ו:ב:ט
Noam Yerushalmi on Demai 6:2:9 · נועם ירושלמי על דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →כהן שמכר שדה לישראל ואמר לו על מנת שיהי' המעשרות שלי המעשרות שלו מהו שימכרנה לכהן ונשמעינה מן הדא דר' אבהו בשם רשב"ל המוכר מעשרות שדהו לחבירו לא עשה ולא כלום ולדי שפחותיו לחבירו לא עשה ולא כלום עוברי בהמתו לחבירו לא עשה ולא כלום אויר חורבתו לחבירו לא עשה ולא כלום אלא מוכר לו שדה ומשייר לו מעשרותיו מוכר לו שפחה ומשייר לו ולדה מוכר לו בהמה ומשייר לו עוברה. מוכר לו חורבה ומשייר לו אוירה והאיך איפשר לאדם למכור אויר חורבתו לחבירו תיפתר באומר לו תלוש מן החורבה הזו שתקנה לך אוירה וכא קרקע לפניו שהוא אומר תלוש מן הקרקע הזה שתקנה א' מעשרה שבו. פי' המפרש והאיך איפשר כו' להקנות אויר שאין בו ממש אלא ע"כ שמיירי באומר כו' וכא הכא נמי אם אמר תלוש מן הקרקע זו כו' ה"נ יכול להקנות המעשרות:
ולי נראה דאיפשר לפרש בתמיה שאמר איך איפשר להקנות אויר חורבתו רק באומר תלוש מן הקרקע שתקנה לך אוירה זהו דווקא אם המוכר מקנה האויר שכל הקרקע שלו ע"כ יכול לומר לו תלוש מן הקרקע שתקנה לך אוירה והיינו שהקרקע שלו אבל הכא כהן שמכר שדה לישראל ואמר ע"מ שיהיה המעשרות שלו שהמעשר שלו אע"ג דמשייר לו מקום המעשר וכמו דאמרינן בב"ב (ד' ס"ג) ואמאי הא אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כיון דא"ל ע"מ שהמעשר שלי שיורי שיירי' למקום מעשר אעפ"כ אינו יכול להקנות לאחר ע"י הקרקע שאין הקרקע מבוררת שיוכל הכהן להקנות לאחר. וע"כ אומר והאיך אפשר לאדם למכור אויר חורבתו לחבירו תיפתר באומר לו תלוש מן החורבה הזו שתקנה לך אוירה וכא קרקע לפניו שהוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה שתקנה א' מעשרה שבו פי' אבל הכא קרקע לפניו שהוא אומר לו תלוש מן הקרקע הזה שתקנה א' מעשרה שבו כיון שאין שלו. (איפשר שהוא ט"ס וצ"ל וכא קרקע שלו שהוא אומר כו') ואעפ"כ איפשר לומר שהוא בניחותא פי' דאותה הקרקע ששייר לפניו ע"כ יכול לו' תלוש מן הקרקע כו' אך נראה לי יותר כפי' הראשון ועי' לקמן מה שביארתי בשיטת הירושלמי ודוק: