נועם ירושלמי על דמאי ה:ח:ה

ר' יונה ר' סימן בשם ריב"ל הלוקח פירות תלושין מן העו"ג מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותן לשבט ונוטל דמים מן השבט והלוקח פירות מחוברין מן העו"ג מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותן לשבט ואינו נוטל דמים מן השבט כו' ר' יהודא בר פזי בשם ר' הושעי' הלכה כר"ש (פי' דיש קנין לעו"ג לפוטרו מן המעשר) דלא כן מה אנן אמרין ר"מ ור"ש אין הלכה כר"ש (פי' דהא בודאי הלכה כר"ש לגבי ר' מאיר אלא בגין דתני אר"ש שזורי מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי ושאלתי את ר' טרפון ואמר לי צא ולוקחם מן העו"ג ועשר עלי' ותני עלי' ר' יהודא ור"ש אומרים יש קנין לעו"ג לפוטרו מן המעשר דלא תסבור מימר תרי כל קבל תרי אינון לפום כן צריך לומר הלכה כר"ש כו' עד אמר ר"ח בשם ריב"ל ג' הן שהן מעשרין שלא ברשות כו'.

הנה כבר כתבתי בירושלמי (פ"ד דפאה) ביאור הירושלמי הזה והמפרש פי' שם בדוחק וביארתי שם דמה הנ"מבין מחוברין ובין תלושין ע"פי דאמרינן בבכורות (דף י"א) א"ר חנינא הלוקח טבלים ממורחים כו' מעשרן והן שלו כו' אלא דמרחינהו ברשות ישראל כו' והן שלו דאמר לי' קאתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעי דינא בהדי' וכן אמרינן בבכורות (ד' מ"ז) איתמר כהן שמת והניח בן חלל כו' לאחר שלשים דכ"ע לא פליגי דאין הבן חייב לפדות את עצמו שהרי זכה אביו בפדיונו כי פליגי היכא דמת האב בתוך שלשים יום ר"מ אמר הבן חייב לפדות את עצמו דהא לא זכה אביו בפדיונו. רבה בר רב הונא אמר אין הבן חייב לפדות את עצמו דא"ל אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעי דינא בהדי':

וע"כ אמר ריב"ל הלוקח פירות תלושין כו' מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה ונותן לשבט ונוטל דמים מן השבט והלוקח פירות מחוברין כו' מפריש תרומה ות"מ מהלכה ונותנם לשבט ואינו נוטל דמים מן השבט דהטעם הוא דמחוברין לא חל עליהם עדיין החיוב ע"כ לא שייך לומר אתינא מכח גברא כו' וע"כ נותנם לשבט ואינו נוטל דמים מן השבט אבל בפירות תלושין שחל עליהם החיוב כו' אעפ"י שצריך להפריש תרומה מחמת שאין קנין כו' אפ"ה לענין ממון נוטל דמים משום דאמר אתינא מכח גברא כו' ואעפ"י שכל זמן שהם ביד העו"ג פטורים מן התרומה אעפ"כ כיון שבאים ליד ישראל ומיד שבא לישראל הם מחוייבים שייך לומר אתינא אבל אם לקחן מחוברים דאפי' באו לידו אינם בתורת חיוב ע"כ לא שייך לומר אתינא כו' וע"ש במה שביארתי בהגמ' דבכורות (דף י"א) ע"ש: