נועם ירושלמי על ברכות ח:א:ב

אלו דברים שבין ב"ש ובין ב"ה בסעודה. ב"ש אומרים מברך על היום ואח"כ מברך על היין וב"ה אומרים מברך על היין ואח"כ מברך על היו' מה טעמיהון דב"ש שקדושת היום גורמת ליין שיבוא וכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. מה טעמיהון דב"ה שהיין גורם לקדושת היום שתאמר ד"א היין תדיר וקדושת היום אינה תדירה. א"ר יוסה מדברי שניהם יין ואבדלה יין קודם. כלום טעמיהון דב"ש אלא שקדושת היום גורמת ליין שיבוא. וכאן הואיל ולא אבדלה גורמת ליין שיבוא היין קודם כו':

והנה הירושלמי הזה יש בו שיבושים וט"ס. (וכצ"ל) כלום טעמיהון דב"ש אלא שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וכאן הואיל ולא נתחייב באבדלה עד שלא בא היין יין קודם. כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין תדיר וקדושת היום אינה תדירה. וכאן הואיל והיין תדיר ואבדלה אינה תדירה היין קודם. א"ר מנא מדברי שניהם נלמד יין ואבדלה אבדלה קודמת. כלום טעמיהון דב"ש אלא דקידוש היום גורם ליין שיבוא. וכאן הואיל ואבדלה גורמת ליין שיבוא אבדלה קודמת. כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין גורם לקדושת היום שתאמר וכאן הואיל ואין היין גורם להבדלה שתאמר הבדלה קודמת. (כצ"ל ונתחלפו השורות בדפוס) א"ר זירא מדברי שניהם נלמד מבדילין בלא יין ואין מקדשין אלא ביין. וע"כ אמרינן דאין היין גורם להבדלה שתאמר דהא מבדילין בלא יין:

[והנה בספרי נ"י (סי' כ"ה) הבאתי הירושלמי (פ"ז דיומא) אתי' דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש קודם. כן ר"א אומר תדיר ומקודש מקודש קודם. האיך עבידא עבודת היום מקודשת. ומוספי היום תדירי עבודת היום קודמת למוספי היום. וכן בירושלמי (פ"ז דנזיר) אתי' דר"א כב"ש. דב"ש אומרים תדיר ומקודש תדיר קודם. (והוא ט"ס וצ"ל מקודש קודם):

והנה מהירושלמי הזה מוכח דס"ל דלא כשיטת הש"ס דילן בזבחים (דף צ"א) אטו שבת למוספין אהני לתמידין לא אהני. דלפי"ז ברכת היין הוי נמי מקודש. אך הירושלמי סובר דמקודש לא אהני רק לברכת היום. וע"כ אומר דאתי' דר"א כב"ש כמה דב"ש אומרים תדיר ומקודש מקודש קודם. כן ר"א אומר תדיר ומקודש מקודש קודם האיך עבידא עבודת היום מקודש ומוספי היום תדירי ועבודת היום מקודשת ומוספי היום תדירי עבודת היום קודמת]: