נועם ירושלמי על ברכות ח:א:ו

עוד שם בירושלמי וקשי' על דב"ש בלילי שבת האיך עבידא הי' יושב ואוכל בע"ש וחשכה לילי שבת ואין שם אלא הכוס את אמר מניחן לאחר המזון ומשלשלן עליו כולם. מה נפשך יברך על היום המזון קודם. (פי' וכמו דתנן לקמן בש"א נר ומזון בשמים והבדלה כו') יברך על המזון היין קודם (פי' לב"ש דס"ל במתניתין דמברך על היין ואח"כ מברך על המזון) יברך על היין היום קודם (פי' לב"ש דס"ל דמברך על היום ואח"כ מברך על היין) אמר ר' בא ע"י שהוא ברכה קטנה כו'. וקשיא על דברי ב"ה במ"ש האיך עבידא כו'.

והנה הירושלמי הזה צריך ביאור. וע"כ צריך להגיה ולבארו. והוא שנראה לי דהירושלמי קאי על הפלוגתא דר' יוסי ור' מנא. ומקשה על דר' יוסי דאמר מדברי שניהם יין ואבדלה יין קודם כלום טעמיהון דב"ש אלא שכבר נתחייב בקידוש היום עד שלא בא היין. וכאן הואיל ולא נתחייב בהבדלה עד שלא בא היין יין קודם (כצ"ל לפי הגהתי) וא"כ לר' יוסי עיקר הטעם של ב"ש הוא משום דכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. ולפי"ז קשיא על דב"ש בלילי שבת האיך עבידא הי' אוכל בע"ש וחשכה לי' דלב"ש צריך לברך על המזון תחילה. וגם צריך לברך על היין תחילה קודם מזון ובקידוש היום צריך לברך על היום תחילה לב"ש א"כ איך יעשה בברכת היין: וכל זה לדברי ר' יוסי. אבל לר' מנא שאומר דמדברי שניהם יין ואבדלה אבדלה קודמת כלום טעמיהון דב"ש אלא שקדושת היום גורמת ליין שיבוא וכאן הואיל ואבדלה גורמת ליין שיבוא ע"כ אבדלה קודמת. וא"כ לפי טעם זה דעיקר טעמא של ב"ש הוא מפני שקדושת היום גורמת ליין שיבוא (פי' ואלולי קדושת היום לא בא היין ע"כ קדושת היום עדיפא. וא"כ איפשר שאם אוכל בלילי שבת וצריך יין לברכת המזון. א"כ בזה אין קדושת היום גורמת ליין שיבוא דהא צריך ליין מחמת ברכת המזון. וע"כ בזה איפשר לומר דאפי' לב"ש יין קודם. וע"כ יברך על היין תחילה ואח"כ על המזון (כמו דס"ל לב"ש) ואח"כ יקדש על היום ובהא מודו ב"ש דיין קודם. אבל לר' יוסי דס"ל דמדברי שניהם יין ואבדלה יין קודמת דכלום טעמא דב"ש שכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין וכאן הואיל ולא נתחייב באבדלה תחילה. ע"כ יין קודמת. וא"כ עיקר הטעם של ב"ש הוא משום דכבר נתחייב בקדושת היום תחילה. וא"כ אם הי' יושב ואוכל בע"ש וחשכה לילי שבת. א"כ הכא ג"כ נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וא"כ הכא נמי צריך לברך על היום תחילה לב"ש. וע"כ אומר שקשי' על דב"ש האיך עבידא דאם יברך על היום המזון קודם. ואם מברך על המזון היין קודם. ואם יברך על היין היום קודם. וע"ז אומר נשמעינה מהדא בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס. [פי' דתני' דמניחו לאחר המזון ומשלשל כולם עלי']. וע"ז משני ר' בא ע"י שהוא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה ברם הכא מכיון שהוא משלשה ע"י הכוס אינו שוכח. ופי' דבהא מודו ב"ש דמברך על המזון ואח"כ על היין]. וע"ז אומר כיצד יעשה על דברי ב"ש יברך על המזון תחילה (דבהא מודו ב"ש) ואח"כ יברך על היום ואח"כ יברך על היין:

וע"ז אומר אח"כ וקשי' על דברי ב"ה במ"ש האיך עבידא הי' יושב ואוכל בשבת וחשכה מ"ש ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולם עליו מה נפשך יברך על היין המזון קודם. פי' לב"ה דס"ל במתניתין דיברך על המזון ואח"כ מברך על היין. יברך על המזון הנר קודם פי' כמו דתנן במתניתין דב"ה אומרים נר ומזון בשמים והבדלה יברך על הנר הבדלה קודמת (והוא ט"ס דמוכח דהא ב"ה אומרים נר ובשמים מזון והבדלה. (וכצ"ל יברך על הנר היין קודם). פי' דהא היין קודם לנר בהבדלה) פי' וא"כ איך יעשה לדברי ב"ה (ויותר הי' טוב למחוק תחילה) הא שאומר את אמר מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחרי'. דהא אכתי לא הביא הא דר' יהודה. ומקשה אליבא דמתניתין ובמתניתין תנן לב"ה נר ובשמים מזון והבדלה וכצ"ל וקשיא על דברי ב"ה האיך עבידא הי' יושב ואוכל בשבת וחשכה מ"ש ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון. פי' כמו דס"ל לב"ה דצריך לברך על היין אחר המזון. וא"כ איך יעשה דהיין תחילה לנר והנר קודם לברכת המזון. ובברכת המזון צריך להיות ברכת היין אחר המזון [ועיין בהגהת הגר"א] ונראה לי דזה הקושיא היינו נמי דווקא לר' יוסי דס"ל דמדברי שניהם יין והבדלה יין קודם וכמו שאומר כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין תדיר וקדושת היום אינה תדירה כו' א"כ כיון שעיקר הטעם לנר הוא משום דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם וא"כ בודאי היין קודם לנר וע"כ פריך דאיך יעשה לב"ה שאומרים דנר ומזון בשמים והבדל' והיין קודם לנר ובמזון צריך לברך על המזון תחילה ואח"כ על היין. אבל לר' מנא דס"ל דיין והבדלה הבדלה קודמת כו' כלום טעמיהון דב"ה אלא שהיין גורם לקידוש שתאמר וכאן הואיל ואין היין גור להבדלה שתאמר ע"כ הבדלה קודמת וא"כ כיון שאין הטעם דתדיר עיקר א"כ איפשר דס"ל דנר ומזין ואח"כ יין ואח"כ הבדלה ודוק] ועיין בהרא"ש (רפ"ח דברכות) שפי' דברי הירושלמי וקשה לב"ה היכי עביד. פי' האיך עושה כו'. ואסור לטעום קודם שיבדיל ומשני הי' יושב ואוכל וחשכה מ"ש כו'. אך אין פשט הירושלמי מודה על זה אלא שמקשה דאיך יעשה במ"ש עם ההבדלה וברכת המזון. וגם בהגהות הגר"א השמיט כל זה. עיי"ש ודוק]:

אך עדיין צריך לבאר דמקשה רק לב"ה דס"ל דברכת המזון קודם ליין. אבל לב"ש דס"ל דהיין קודם למזון א"כ יכול לברך על היין ואח"כ על המזון ובשמים והבדלה כמו דס"ל במתניתין. ולכאורה יש להקשות דהא כבר תירץ תחילה הירושלמי דלא אמרי ב"ש דמברך על היין ואח"כ מברך על המזון אלא דווקא בברכה קטנה משום שמא כו' אבל אם משלשלן על הכוס מודו ב"ש דמברך תחילה על המזון ואח"כ על הכוס. וא"כ לב"ש נמי איך יעשה דהא ב"ש סברי דנר ומזון בשמים והבדלה וא"כ איך יעשה דאם יברך על היין המזון קודם (דהא בזה מודו ב"ש דהמזון קודם) יברך על המזון הנר קודם. יברך על הנר היין קודם ועוד דמסיק בירושלמי נשמעינה מן הדא. א"ר יהודא לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהוא בתחילה. ועל ההבדלה שהוא לבסוף כו' כיצד יעשה על דברי ב"ה יברך על המזון תחילה ואח"כ יברך על היין ואח"כ יברך על הנר וא"כ כיון דקאמר דבהא דמשלשלן אחר הכוס. מודו ב"ש דברכת המזון קודם ליין. וא"כ לב"ש נמי צריך לומר כר' יהודא:

ע"כ נראה לי דהא דאמרינן דב"ש מודו דאם צריך משלשלן אחר הכוס דברכת המזון קודם. זהו דווקא במקום שאי איפשר באופן אחר. וכמו שאומר וקשיא על דב"ש בלילי שבת האיך עבידא הי' יושב ואוכל בע"ש וחשכה לילי שבת ואין שם אלא אותו הכוס את אמר מניחו לאחר המזון משלשלן כולן עליו ממ"נ יברך על היום המזון קודם. יברך על המזון היין קודם. יברך על היין היום קודם. וע"ז משני דאם משלשלן על הכוס. ע"כ יכול לברך אחר המזון דכיון דא"א באופן אחר אבל במוצאי שבת איפשר לב"ש לברך על היין קודם. ואח"כ על המזון ואח"כ הבדלה. לר' יוסי שאומר מדברי שניהם יין והבדלה יין קודם. פי' דב"ש נמי מודו דיין והבדלה היין קודם. וע"כ אע"ג דב"ש מודו דאם משלשלן אחר ברכת המזון ברכת המזון קודם. אך דהכא אי איפשר כיון דס"ל דהנר קודם כמו דתנן במתניתין ב"ש אומרים נר ומזון בשמים ואבדלה ע"כ אמרינן דיברך על היין ועל הנר. ואח"כ על המזון ואח"כ אבדלה. דהא ב"ש ס"ל דיין קודם למזון בכל מקום וע"כ הכא נמי אע"ג דמשלשלן אפ"ה היין קודם. וע"כ מסיק בירושלמי כיצד יעשה על דברי ב"ה יברך על המזון תחילה, ואח"כ יברך על היין ואח"כ על הנר. אבל לב"ש יין תחילה קודם מזון כמו דס"ל בכל מקום [אע"ג דמשלשלן על הכוס] ועוד איפשר לומר דלב"ש ניחא דס"ל דמברך על היום ואח"כ מברך על היין. אע"ג דהיין תדיר משום דכבר נתחייב בקדושת היום עד שלא בא היין. וא"כ ה"נ איפשר דסובר דנר קודם ליין משום דבנר נהנה מיד וכמו שכתב ר"י דע"כ הנר קודם ולא מקשה אלא לב"ה דס"ל דיין קודם דתדיר עדיף טפי. וע"כ מקשה דוקא לב"ה ודוק. והנה לפי מה שביארתי דהקושי' הוא רק על ר' יוסי ולא על ר' מנא:

ולכאורה לר' מנא קשה אליבא דב"ש דס"ל לר' מנא דמדברי שניהם יין והבדלה הבדלה קודמת. וא"כ איך יעשה לדברי ב"ש. דהא יין קוד' לברכת המזון ובהמ"ז קודם להבדלה. והבדלה קודמת ליין. אך איפשר לומר לר' מנא כמו שתירץ תחילה על ר' יוסי דאם משלשלן כולן על הכוס ברכת המזון קודם. א"כ ניחא דיברך על הנר ועל המזון ועל הבדלה והבדלה קודמת ליין לב"ש דבזה מודו ב"ש דכיון דמשלשלן כולם. ע"כ ברכת המזון קודם. וכיון דלא איפשר בענין אחר ב"ש מודו דהא דמשלשלן כולם כמו שביארתי. וע"כ ניחא שפיר. ודוק:

וע"ז מסיק נשמעינה מן הדא אמר ר' יהודא לא נחלקו ב"ש וב"ה על ברכת המזון שהוא בתחילה ועל אבדלה שהוא לבסוף. וע"ז אומר כיצד יעשה על דברי ב"ה יברך על המזון תחילה ואח"כ יברך על היין ואח"כ על הנר. אך כלזה ניחא לדברי ר' יהודא. אבל לתנא דמתניתין דב"ה אומרי' נר ומזון בשמים והבדלה. א"כ איך יעשה. ואיפשר לומר שר"מ יסבור כר' מנא דיין והבדלה הבדלה קודמת אפי' לב"ה. דהואיל ואין היין גורם להבדלה שתאמר. משום דמבדילין בלא יין וא"כ יברך על הנר ועל המזון והבדלה ויין לבסוף. (ועיין בברכות (ד' נ"ב) קא סברי ב"ש שאני עיולי יומא מאפוקי יומא כו'] וא"כ ב"ש נמי מודו דהבדלה הוא לבסוף. והוא כמו שסובר ר' יוסי מדברי שניהם יין והבדלה יין קודם. [אך מטעם אחר משום דשאני עיולי יומא מאפוקי יומא. דבאפוקי יומא מודו ב"ש דיין ואח"כ הבדלה ודוק):