נועם ירושלמי על ברכות ד:א:כח

שם בירושלמי במה קורין ר' יוסי אומר קורא ברכות וקללות וא"ל ר' מנא בגין מודעין דהוא תעניתא אהא רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. א"ל הודיעך שקורין ברכות וקללות. ר' יודן קפודקי' אומר קומי ר' יוסי בשם ר' יודה בן פזי קורין בר"ח. קם ר' יוסי עם ר' יודה בן פזי א"ל את שמעית מאביך הדא מילתא א"ל אבא לא הוי אמר כן. אלא בעין טב ע"י דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בר"ח. הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות.

והנה הפירוש של הירושלמי הוא כבר מבואר בהר"ן סוף פ"ב דתענית עיי"ש. אבל מ"מ הוא דחוק מאי דקאמר להודיעך שקורין ברכות וקללות. וגם לפי פי' הר"ן ונמשכו אחריו המפרשים דהא דאמרינן להודיעך שקורין ברכות וקללות היינו דקאי על נפילת אפים. ובאמת זהו דוחק כמו שהאריך בזה הפ"מ. וגם כתב הר"ן ומ"מ מה שאמרו בירושלמי שקורין ברכות וקללות. ואין קורין בר"ח. נראה שאינו מסכים עם התלמוד שלנו דבפ"ק דתענית (ד' י"ב) אמרי' דפלגא בתרא דיומא בריבעא קמא דידי' קורין ומפטירין. אלמא אין קורין בתענית אלא במנחה ואע"פ שלא נהגו כן אלא קורין בתענית בבוקר ובערב. דמ"מ כשמתענין בר"ח אינו בדין שתדחה פ' ר"ח ממקומה. עכ"ל.

ואלולי מסתפינא הייתי אומר דעיקרא דהאי מילתא הוא (ספ"ב דתענית) בירושלמי על מתניתין דתנן אין גוזרין תענית בר"ח ובחנוכה ובפורים ואם התחיל אין מפסיקין. וע"ז אומר במה קורין. פי' בתענית שחל להיות בר"ח. דאף על גב דבתענית דעלמא קורין במנחה. כמו דאמרינן בש"ס דילן בתענית (ד' י"ב) וכן בפ"ב דמגילה (דף ל') ובתענית ל"ל הפסקה ליקרי מצפרא בענינא דיומא ובמנח' בתעניתא מסיי' לר"ה דאמר מצפרא כנופיא כו' כל זה הוא דווקא בתענית שהוא בחול. ע"כ מצפרא עד פלגא דיומא מעיינין במילי דמתא. ואח"כ מפלגא דיומא קרי ומפטרי ובעי רחמי. וכמו דכתיב במנחת הערב קמתי מתעניתי. אבל בר"ח שמתענין ואין משלימין לפי מאי דתני במתני' ע"כ לא היו מאחרין הקריאה עד המנחה. ואח"כ ליבעי רחמי. דהא כיון דלא משלימין לא היה להם פנאי למיבעי רחמי אחר הקריאה של תענית. וע"כ היו מקדימים הקריאה של תענית. וע"ז אומר בתענית במה הי' קורין. פי' בתענית שחל בר"ח. דכיון שהקריאה בשחרית במה קורין.

וע"ז אומר ר' יוסי אומר קורין ברכות וקללות. וע"ז אמר ר' מנא בגין מודעין דהוא תעניתא. ואיפשר לומר דאע"פ שיודעים שהוא תעניתא אך מחמת שחל בר"ח ע"כ היו סוברים שא"צ להתענות מחמת ר"ח. ע"כ קורין ברכות וקללות ולא בר"ח. וע"ז פריך רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. דכיון שרואין שנופלים על פניהם. וא"כ רואים שהתענית דוחה את ר"ח. וע"ז אומר להודיעך שקורין ברכות וקללות. פי' בשחרית. ומזה יבינו שאינו כמנהג שאר התענית שקורין במנחה ומזה יבינו שאין משלימין לפי דינא דמתניתין דאל"ה הי' סוברים שצריך להשלים. וע"כ הי' קורין ברכות וקללות בשחרית. והוא משום תקנת ר"ח. וע"ז אומר ר' יודן קפודקי' אמר קומי ר' יוסי כו' קורין בר"ח. קם ר'יוסי עם ר' יודה בן פזי א"ל את שמעת מאביך הדא מילתא א"ל אבא לא הוי אמר כן אלא בעין טב ע"י דאינון ידעין דהוא ריש ירחא קורין בר"ח ושאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ופי' בעין טב ע"י שהם יודעים שהוא ר"ח בודאי וע"כ ממילא ידעו שא"צ להשלים. משא"כ בשאר כל המקומו' קורין ברכות וקללות שזהו סימן שאין משלימין וכל זה הוא דווקא לדינא דמתניתין. אבל לפי מאי דמסקינן בירושלמי שהלכה כר' יוסי שמתענה ומשלים. וכן בש"ס דילן בעירובין (ד' מ"א) וא"כ לפי זה איפשר לומר דקורין בצפרא בר"ח ובמנחה דתעניתא קורין ברכות וקללות