נועם ירושלמי על ביצה א:יא:ב

שם (הי"א) ב"ש אומרים אין משלחין ביו"ט אלא מנות וב"ה אומרים משלחין בהמה חיה ועוף חיין ושחוטין כו' ר' הושעי' רבה אמר לר' יודן כו' שמעת מאביך תרנגולת מותר לטלטלה מה אם היתה מוכנת לשחיטה מותרת ואם לאו אסורה ואין כל תרנגולין מוכנין לשחיטה לכן צריכה אפי' אינה מוכנת (איפשר לומר שצריך לגרוס האי ואין כל התרנגולים מותרים לשחיטה אח"כ. וכצ"ל לכן צריכה אפי' אינה מוכנת ואין כל התרנגולים מוכנים לשחיטה (פי' שסתמא לשחיטה הן עומדין וכמו דאמרינן בחולין (ד' ט"ו) השוחט בשבת כו' מי סברת בהמה בחייה לאכילה עומדת בהמה בחייה לגדל עומדת אי הכי בהמה לר' יהודה ביו"ט היכי שוחטין א"ל עומדת לאכיל' ועומדת לגדל נשחטה הובררה דלאכילה עומדת לא נשחטה הובררה דלגדל עומדת):

וע"ז אומר הירושלמי דמדמשלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין והוא משום דיכול לשוחטה א"כ מוכח דתרנגולת מותר לטלטלה ואף שיש לומר ודעומדת לאכילה ועומדת לגדל ביצים ואם שחטה הובררה דלאכילה עומדת וכמו דאמרינן בחולין (שם) וכן בביצה (ד' ד') כגון שלקחה סתם נשחטה הובררה דלאכילה עומדת לא נשחטה הובררה דלגדל ביצים עומדת אך איפשר לומר דלשיטת הירו' (פ"ק דביצה ה"ד) דאמרינן שם מחלפא שיטתי' דרבנן דתנינן תמן וחכ"א עד שירשום מכאן ועד כאן והכא אינון אמרין הכין עוד אינון אית להון חומר בדבר שיש בו רוח חיים וביארתי שם דב"ה סברי נמי דיש ברירה כר"א וע"כ יכול לומר מכאן אני אוכל למחר אלא שחומר הוא בבע"ח דלא מהני ברירה ע"כ לא מתרץ הירו' דהטעם הוא משום בריר' משום דאם שחטו הוברר דלאכילה עומדת ועוד שלפי"ז יהא אסור לשלוח שמטלטלה ואינו שוחטה ואולי לא ישחוט אותה וא"כ ליכא ברירה ועוד דכיון דמשלחה ביו"ט לאחר א"כ איך ישחוט האחר דאם אחר שוחטה לא הוברר שמתחילה לשחיטה עומדת וע"כ משני דסתם תרנגולת וכן בהמה חיה ועוף ועומדין לאכילה ע"כ לא הוי מוקצה ודו"ק]: