נועם ירושלמי על ביצה ב:א:ג

מתניתין דר"ש בן אלעזר (כצ"ל) דהני אין עושין מיו"ט למוצאי יו"ט והתני ממלאה היא אשה קדירה בשר כו' רשב"א אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת תאפה יפה בשעה שהתנור מלא. והנה הק"ע נדחק בזה אך דלא קאי אמתניתין דביצה רק דקאי על מתניתין (פ"ק דחלה) דתנן עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה ומערבין בה כו' ונעשית ביו"ט כו' וע"ז נאמר מתניתין דרשב"א היא כו' דתני רשב"א אומר ממלא היא אשה את התנור פת מפני שהפת נאפה יפה בשעה שהתנור מלא (פי' דלא תקשה כמו דמקשה הש"ס דילן בביצה (דף כא) אמר רב חסדא בהמה חצי' של כו' וחציו של ישראל מותר לשוחט לשוחטה ביו"ט עיסה חציו של כו' וחציו של ישראל אסור לאפותה ביו"ט דהא איפשר למפלגה בלישה. מתיב רב חנא בר חנילאי עיסת כלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת בחלה כו' ונאפת ביו"ט כו' ואמאי הא איפשר למפלגה בלישה. ומשני שאני עיסת כלבים הואיל ואיפשר לפייסן בנבילה כו' לא תימא הואיל ואיפשר אלא כגון דאית ליה נבילה דודאי איפשר לפייסן בנבילה). והירושלמי אמר דמתניתין רשב"א היא וא"כ ליכא לאקשויי דהא איפשר למיפלגה בלישה דאפי' אי פלגינהו בלישה נמי מותר לאפות לרשב"א וכמו שהקשו התוס' (שם) בד"ה עיסה חציו כו' ואם תאמר והאמר בביצה (דף ט"ז) רשב"א אומר ממלאת אשה תנור פת ואע"פ שאינה צריכה אלא לפת אחת כו' ויש לומר דשאני התם דכל הפת של ישראל כו' אבל הכא דחצי של כו' אסור לאפות ביום טוב וע"כ אומר הירושלמי דמתניתין רשב"א היא ואם כן אפי' אם יפלגה בעיסה נמי שרי לאפות ואם כן אם הוא פת גדול נמי נאפה. וע"כ שרי לאפות: