נועם ירושלמי על בבא מציעא ה:א:ו

עוד שם חד בר נש אשאל לחברי' דינרי אשרוני' גו ביתי' א"ל הב לי דינרי אתא עובדא קומי ר' בא בר מינא א"ל וקים לי' מה דהוי חמי מישרי וכב' ביארתי שהירו' סובר דסלוקי בלא זוזי לאו אפוקי מיני' הוא ודלא כשיטת הש"ס דילן בב"מ (ד' ס"ז) דסלוקי בלא זוזי אפוקי מיני' הוא ושיטת הירושלמי אפי' לענין ריבית קצוצה דאינה יוצאה בדיינין לדברי ר"י אפ"ה לענין אם יש לו תביעה עלי' יוכל להחזיק בעד הריבית שנתן לו אלא שאינה יוצאה בדיינים:

וע"ז אומר חד ב"נ אשאל לחברי' דינרין אשרוני' גו ביתי' א"ל הב לי אגר ביתי א"ל הב לי דינרי אתא קומי ר' בא בר מינה א"ל וקים לי' מה דהוי חמי למישרי (פי' שינכה לו בעד שכר הדירה והמותר ישלם לו הלוה דסלוקי בלא זוזי לאו אפוקי מיני' הוא)

ובכאן נתחלפו השורות (וצ"ל אח"כ) א"ל לית את צריך כו' ואח"כ צריך לגרוס תני יש דברים שהם ריבית ומותרים כו' וע"ז אומר א"ל לית את צריך (צ"ל לית אני צריך) (פי' שאינו צריך לדור בביתו דווקא) והב אגר כלים ואגר כתפין (פי' שצריך ליתן לו אגר כלים שהכלי' יתקלקלו מחמת שיטלטלם לדירה אחרת) או אגר כתפין (פי' ההוצאה להכתפין להוציא הכלי בית מביתו וע"ז תובע המלוה שדר בביתו של לוה מן הלוה:

וע"ז אומ' רבי לא אמר כנותן לו שכר רגלו ואין זה ריבית כיון שהי' סבור שמותר לדור בביתו ועתה שרואה שאסור לדור בתוך ביתו צריך לנכות מן ההלואה השכירות ומוכרח לעקור דירתו וא"כ צריך להוציא הוצאות ע"ז) וע"ז אמר ר' לא שצריך ליתן לו שהוא כנותן לו שכר רגלו. ור' זירא אמר נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר (ופי' הפ"מ ר' זירא אמר בה טעמא אחרינא וסובר ג"כ דמנכין ל מחובו נגד שכר דירתו ולא הוי כמוציאין ממנו אבק ריבית אלא דנעשה כמשכיר לו הדירה ביוקר לפי שזה הי' סבור שלא יתבע ממנו שכר דירתו בשביל החוב שיש לו עליו ועכשיו אינו רוצה כי אם שישלם כו') והוא דוחק מאוד:

ע"כ נראה לי דר' זירא אמר נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר והוא דלפי מה שביארתי דשיטת הירושלמי הוא דריבית קצוצה נמי אינה יוצאה בדיינים אלא שהירושלמי סובר דסלוקי בלא זוזי לאו אפוקי מיני' הוא וע"כ אמר לו שינכה לו שכר הדירה ואעפ"כ אינו צריך לשלם שכר הדירה רק מה שהדירה שוה ולא כפי מה ששכרו תחילה דהא ששכרו תחילה ביוקר היינו מחמת שנתן לו בריבית והוא כמו דאמרינן בב"מ (ד' ס"ה) ואמר רבא האי מאן דמסיק תריסר זוזי דריביתא בחברי' ואגר לי' חצר דמתגרא בעשרה ואוגרי' בתריסר כי מפקינן מיני' תריסר מפקינן מיני' א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ולימא לי' כי אגרא הכי דהוי קא משתרשי לי השתא דלא משתרשי לי כדאגרי כולי עלמא הוא דאגרנא משום דאמר לי' סברת וקיבלת אבל ר' זירא סובר דאין צריך לשלם בעד הדירה רק כדאגרי כולי עלמא ולא כפי מה שהשכירו דהא דשכרו ממנו בתחילה היינו היכא דהוה משתרשי ני' משום שהי' סבור שלא יצטרך לנכות בעד הריבית אבל מכיון שצריך לשלם בעד הדירה דאף שביארתי דמיירי בריבית קצוצה וריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים אעפ"כ כיון שביארתי דשיטת הירושלמי דסלוקי בלא זוזי לאו אפוקי מיני' הוא ע"כ אמר ר' זירא נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר ואינו צריך לנכות רק מה ששוה שכר הדירה לכולי עלמא וע"כ אמר ר' בא בר מינה ינכה לי' מה דהוי חמי מישרי (פי' כפי ששוה שכר הדירה לכולי עלמא) וסובר כמו שהקשה רב אחא מדיפתי לרבינא ולימא ני' כי אגרא הכי דהוי משתרשי לי' השתא דלא משתרשי לי כדאגרי כולי עלמא הוא דאגרנא ולא כמו שהשיב לו רבינא סברת וקיבלת וכמו שביארתי:

[ובזה יתבאר מה שכתב הר"ן בר"פ (שני ד"ג) וכתב הרשב"א דכי אמר חנן איבד את מעותיו דווקא במפרש שבתורת מזונות שחייב לה בעלה הוא נותן לה דכה"ג הוי לי' כפורע חובו של חבירו שהוא פטיר לחנן כדאיתא בגמ' משום דמבריח ארי בעלמא הוא אבל פרנס סתם חוזר וגובה לפי שכל המפרנס סתם אינו מפרנס בתורת מתנה אלא בתורת הלואה וה"נ כלותה ואכלה והביא ראיה במפרנס סתם לא אמרינן במתנה קא יהיב לי' אלא לשם הלואה מיורד לשדה חבירו ונטעה שלא ברשות דחייב בעל השדה לשלם ולא כל הימנו שיאמר במתנה נתת לי ועוד ראי' מדגרסינן בירושלמי (פ' איזהו נשך) חד בר נש אשאיל לחברי' דינרין אשרוני' גו ביתי' אמר לי' הב לי דינרי א"ל הב לי אגר ביתי אתא עובדא קימי ר' אבא בר רבינא אמר וקים ליה מה דהוי חמי מישרי והכא ודאי בשהעמידו סתם בתוך ביתו מיירי ולא שהעמידו בפירוש בשכר דא"כ לא הוי א"ל אידך הב לי כל דינרי דה"ל מה שהתנה עמו לתת במשכורתו וכן נמי ליכא למימר דמשים ריבית קאמר דא"כ הוי לי' למימר נכה לי אגר ביתי אלא המשרה בתוך חבירו סתם לאו למתנה אתכוין אלא לשכירות כו' והקצה"ח (ס' שס"ג) כתב ובר"ן (פ"ק דקידושין) נראה מדבריו דסתם דרך מתנה הוא עיי"ש גבי נתן הוא ואמרה היא וכתב דדווקא שאמרה בשעת נתינה אבל לאחר נתינה לא דאי מעיקרא יהיב לה סתמא ומדינא הרי הוא שלה כו' והרמ"א (בס'רס"ד) כתב כדברי הר"ן כו' עיי"ש ובעיקר הראי' שהביא הרשב"א מהירושלמי נראה דהתם כיון שחייב לו איזה חוב לא אמרינן דרך מתנה היא אלא ודאי בחובו פרע כו' עיי"ש:

ולפי מה שביארתי דמיירי בריבית קצוצה שהשכיר לו דירה עבור הריבית ולשיטת הירושלמי הוא כמו דאמר ר' יוחנן ריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים וע"כ אמר הב לי דינרי והוא שהיה סבור דסלוקי בלא זוזי אפוקי מיני' הוא וריבית קצוצה אינה יוצאה בדיינים כמו שסובר ר' יוחנן וכמו שביארתי על מה שאמר אם מזו אין אנו מניחין לגדולי א"י כלום וע"ז אמר ר' בא בר מינה שינכה לי' מה דהוי חמי משרי והוא כמו דמסיק נעשה כמשכיר לו דירה ביוקר שינכה רק מה ששוה שכר הדירה ולא מה ששכרו יותר וכמו שביארתי ששיטת הירושלמי כמו שסובר ר' אחא מדיפתי וכמו דאמרינן בב"מ (שם) א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא ולימא לי' כי אגרא הכי דהוה קא משתרשי לי וכמו שביארתי]: