נועם ירושלמי על בבא מציעא א:א:ג
Noam Yerushalmi on Bava Metzia 1:1:3 · נועם ירושלמי על בבא מציעא · free full Hebrew text
Open in the reader →עוד שם בירושלמי א"ל אין מוסרין שבועה לחשוד א"ל אפי' לשון שבועה אין מוסרין לו הנה בירושלמי הזה נדחק הפ"מ ע"כ נראה לי (שיש בירושלמי הזה ט"ס וחילוף השורות) והנה בירושלמי איתא אמר ר' לא משנים אוחזין בטלית דר' חייא רובה מכיון שתפוס בחצי' אלא כמי שהביא עדים שחצי' שלו ותימר נשבע ונוטל אוף הוא דמי לה רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הא דרב ביניי א"ל אין מוסרין שבועה לחשוד א"ל אפי' לשון שבועה אין. מוסרין והנה בכאן יש ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) אמר ר' לא משנים אוחזין בטלית דר' חייא רובה מכיון שתפוס בחצי' אלא כמי שהביא עדים שחצי' שלו אוף הא דמי לה (והא דקאמ' ותימר נשבע ונוטל הוא ט"ס כאן ושייך לאח"כ) רבה בר ממל ורב עמרם סליקו הן דרב ביניי א"ל אין מוסרין שבועה לחשוד ובכאן צ"ל ותימר נשבע ונוטל א"ל אפי' לשון שבועה אין מוסרין לו (פי' דא"ל חד לאידך היינו ר' אבא בר ממל ורב עמרם אמר חד לאידך אין מוסרין שבועה לחשוד (פי' וא"כ איך אמר ר' חייא דנשבע הא כיון שיש עדים שכפר א"כ ה"ל חשוד דהירושלמי אינו סובר כשיטת הש"ס דילן בב"ק (ד' ה') דהכופר במלוה כשר לעדות משום דאשתמוטי קא משתמיט עד דהוי לי' זוזי כו' וא"כ הוי חשוד ואין מוסרין שבועה לחשוד): וע"ז אומר ותימר נשבע ונוטל (פי' דילמא הכונה הוא שהוא מודה במקצת ע"י העדאת עדים וע"כ המלוה נשבע ונוטל) וע"ז אומר ותימר נשבע ונוטל וע"ז קאמר לו אידך אפי' לשון שבועה אין מוסרין לו (פי' שאינו דומה העדאת עדים להודאת פיו דמה לפיו שכן אינו בהכחשה והזמה תאמר בעדים שישנן בהכחשה ובהזמה). עוד שם כיצד נשבע רבי הונא אמר שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות משוה פרוטה א"ר יוחנן אם מזו שבועת תקנה היא והנה הירושלמי הזה הוא דוחק מאוד דאיך קאמר כיצד נשבע רב הונא אמר שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות משוה פרוטה הא במתני' תנן זה ישבע שאין לו בה פחות מחצי' כו' ע"כ נראה לי (דזה צ"ל אחר שאמר ר' יוחנן) אם מזו שבועת תקנה היא והוא כמו דאיתא בב"מ (ד' ג') שלא יהא כל א' וא' הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא וע"ז אמר רב הונא כיצד נשבע רב הונא אמר שבועה שיש לי בה ואין לי בה פחות מכוה פרוטה (פי' כיון שאין זה רק תקנה שלא יהא כל אחד תוקף בטליתו של חבירו א"כ הא די שישבע שאין לו בה פחות משוה פרוטה וא"כ בודאי לא תקף אלא ודאי שהטעם הוא כדר' חייא דהוי כמו מודה במקצת ע"י דאנן סהדי דמאי דתפוס האי דילי' הוא וע"כ צריך לישבע שחצי' שלו):