נועם ירושלמי על בבא קמא ט:י:ב

שם (ה"י) נתן את הכסף ליהויריב ואשם לידעי' יצא אשם ליהויריב וכסף לידעי' אם קיים האשם יקריבו בני ידעי' ואם לאו יחזור ויביא אשם אחר שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא אשמו עד שלא הביא גזילה לא יצא ובג' ר' חזקי' אמ' בשתי שבתות פליגין ר' יוסי אמר בשבת אחת מאן דמר בשתי שבתות כו'

והנה בירושלמי הזה יש ט"ס וע"כ צריך להגיה ולבאר והוא דפליגי בזה דאמרינן בב"ק (ד' קי"א) ת"ר נתן אשם ליהויריב וכסף לידעי' יחזיר כסף אצל אשם דברי ר' יהודא וחכמים אומרים יחזיר אשם אצל כסף. הכי דמי אילימא דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעי' במשמרתו דידעי' זה זכה בשלו כו' ופירש"י ונהי נמי לרבנן דקנסו ליהויריב דקבל אשם מקמי כסף אלא לר"י מ"ט דקניס לידעי' אמר רבא הב"ע דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעי' במשמרתו דיהויריב דר"י סבר כיון דלאו משמרתו דידעי' היא לידעי' קנסינן לי' הילכך יחזיר כסף אצל אשם ורבנן סברי שלא כדין הוא עבוד בני יהויריב דקיבלו אשם מקמי כסף הילכך לדידהו קנסינן להו ויחזיר אשם אצל כסף וא"כ לפי"ז פליגי דלמי קנסינן יותר דלר' יהודה קנסינן יותר לבני ידעי' שהם עברו יותר במה שקיבלו הכסף במשמרתו דיהויריב ולרבנן קנסינן טפי למשמרתו דיהויריב במה שקיבלו האשם תחילה:

ובזה יתבאר הירושלמי דחזקי' סבר בשתי שבתות פליגין דהיינו ששניה' עשו שלא כהוגן דנתן את האשם ליהויריב במשמרתו דידעי' ואת הכסף לידעי' במשמרתו דיהויריב. וא"כ שניהם עשו שלא כהוגן במה שקבלו כל א' במשמר של חבירו (וזהו בב' שבתות פליגין) אך יהויריב עשה עוד שלא כהוגן במה שקבלו האשם מקמי כסף ועל כן סברי רבנן דיחזיר אשם אצל כסף שבזה עשו שניהם שלא כהוגן וקבלו כל א' במשמר של חבירו וא"כ כיון שקיבלו כל א' במשמר של חבירו ע"כ סברי חכמים דיחזיר אשם אצל כסף שמשמרת ידעי' לא חטאו אלא באחת ומשמרת יהויריב בשתים ור' יהודה סובר דאעפ"י דמשמרת יהויריב חטאו בשנים אעפ"כ לגבי משמרת יהויריב ליכא חטא בזה במה שקיבלו האשם שלא במשמרתם דכיון דאשם הוא בא לכפרה והכהנים אוכלים ובעלים מתכפרין ע"כ משום חביבותא דמצוה קבלו את האשם שלא במשמרתם וזכו בהאשם. אבל בני ידעי' שקיבלו את הכסף שלא במשמרתם הא הכסף הוא ממונו של כהן ועיין בזבחים (ד' מ"ד) אהא דאמרינן התם ישיבו זה גזל הגר לך הוא שלך יהי' אפי' לקדש בו את האשה והקשו התוס' שם דהא אמרינן דמשולחן גבוה עי"ש ואף דאמרינן בב"ק (ד' ק"י) דכסף מכפר מחצה וכתבו התו' מכאן נראה דאין הכהן יכול למחול אעפ"כ חולין הם (ועוד איפשר דהירושלמי סובר דלא אמרינן כסף מכפר מחצה והא דתנן נתן את הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולים להוציא מידם הוא מגזירת הכתוב דכתיב ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה. וא"כ הא דקבלו שלא במשמרתם את האשם אין מוציאין וחכמים סברי כיון שחטאו בשתים שקיבלו אשם מקמי כסף אף שבני ידעי' נמי קיבלו שלא במשמרתם מ"מ כיון שלא קיבלו האשם תחילה ע"כ יחזיר אשם אצל כסף:

וע"ז אומר בירושלמי ר' חזקי' אמר בשתי שבתות פליגין ר' יוסי אמר בשבת אחת מ"ד בשתי שבתות נתן את הכסף והוא ט"ס וצ"ל האשם) ליהויריב במשמר ידעי' ואשם לידעי' צ"ל כסף לידעי' במשמר יהויריב יצא וע"ז אומר רבי אומר אם כדברי ר' יודן אם הקריבו בני יהויריב את האשם לא נתכפר להן אלא יוליך הכסף מבני ידעי' אל בני יהויריב ויקריבו בני יהויריב את האשם ויתכפר להן דכ"ז שהאשם קיים יוליך הכסף מבני ידעי' אל בני יהויריב אבל אם כבר הקריבו בני יהויריב את האשם אז יקריבו בני ידעי' ויתכפ' להו וכמו דאמרינן בב"ק (ד' קי"א) לדברי ר' יהודה אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם יחזי' ויביא אשם אחר ויקריבו בני ידעי' ובכאן נתחלפו השורות וצ"ל אח"ז זאת אומרת אנשי משמר שזכו במשמר שלא בשבתן מוציאין אותן מידן (והוא ט"ס וצ"ל) אין מוציאין אותן מידן (פי' זאת אומרת שאנשי משמר אם זכו בקרבן שלא במשמרתן אעפ"כ אין מוציאין והוא משום חביבותא דמצוה להיות אוכלים בשר אשם שהוא לכפרה וכמו דאמרי' בחולין (ד' קל"ג) דאמר אביי מריש הוי חטפנא מתנתא אמינא חבובי קא מחביבנא מצוה. והוא דפליגי בזה דר' יודא סובר דאע"ג דקבלו שלא במשמרתן ועוד שקבלו האשם תחילה אעפ"כ יחזיר כסף אצל אשם. והוא דקניס לבני ידעי' שקבלו הכסף שלא במשמרתם אע"ג שבני יהויריב נמי קבלו שלא במשמרתם אך הם קבלו האשם שהוא בתורת כפרה ולא הכסף. והא דחכמים פליגי הוא משום דהם סברי דצריך לקנוס להן משום שקיבלו אשם מקמי כסף אבל מה שקיבלו שלא במשמרתם לא הוי קנסי להו:

וע"ז אומר זאת אומרת אנשי משמר שזכו שלא בשבתן אין מוציאין אותן מידן וזהו כמ"ד בב' שבתות פליגין שבני יהויריב קבלו האשם במשמרת ידעי' ידעי' קבלו הכסף במשמרת יהויריב:

וע"ז אומר מאן דמר בשבת אחת פליגין (פי' שהוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בב"ק (ד' קי"א) דאמר רבא הכא במאי עסקינן דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעי' במשמרתו דיהויריב דר"י סבר כיון דלאו משמרת ידעי' קנסינן וזה גרוע יותר מבני יהויריב שקיבלו אשם מקמי כסף וחכמים סברי דזה גרע יותר בהא שקיבלו אשם מקמי כסף אבל מ"מ קיבלו במשמרן) וע"ז אומר מאן דמר בשבת אחת פליגין נתן את הכסף (צ"ל האשם) ליהויריב במשמר ידעי' אשם לידעי' במשמר יהויריב לא יצא (פי' דבזה לא אמר ר' יהודה דיחזיר כסף אצל אשם כיון שגם בני יהויריב לא עבדי כדין שקבלו האשם שלא במשמרתו וע"ז אומר זאת אומרת אנשי משמר שזכו שלא בשבתן אין מוציאין (צ"ל) מוציאין אותן מידן:

עוד שם ואם עיבר משמר בני יהויריב (פי' דתני ואם עיבר משמר בני יהויריב לא ליצא והפי' הוא אם הקריבו דלא יצא וכמו דאמרי' בב"ק (ד' קי"א) תני' אמ' רבי לדברי ר' יהודה אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם יחזור ויביא אשם אחר ויקריבוהו בני ידעי'. אך כל זה הוא לשיטת הש"ס דילן דבשבת אחת פליגין: אבל אי אמרינן דבשתי שבתות פליגין ובני יהויריב עבדו שלא כדין בזה נמי שקבלו האשם במשמורה שאינה שלהן) ע"ז אומר ואם עיברו כיני מתניתא ואם הי' שעיבר לאחר ימים זכו בני יהויריב את האשם לא נתכפר להן אלא יוליך את הכסף מבני ידעי' צ"ל מבני יהויריב אצל בני ידעי' ויקריבו בני ידעי' את האשם ויתכפר להן זאת אומרת אנשי משמר שזכו בקרבן בשבתן (צ"ל שלא בשבתן) ונתעצלו ולא הקריבוהו מוציאין אותם מידן והוא כמו הברייתא שמביא הש"ס דילן בב"ק (ד' קי"א) תני' אמר רבי לדברי ר' יהודה אם קיים אשם יחזיר אשם אצל כסף והא ר' יהודה יחזיר כסף אצל אשם אית ליה הכא במאי עסקינן דנפק משמרתו דיהויריב כו' דאחולי אחלי גבי'.

וע"ז אומר כיני מתניתא ואם עיבר דהיינו שלא הקריבו מיד לאחר משקבלו בני ידעי' את הכסף לא אמרינן בזה דאנשי משמר שזכו בקרבן שלא בשבתן אין מוציאין למ"ד בשתי שבתות דכל הטעם דבאשם מחבבין את המצות וזכו אפי' שלא במשמרתן. אבל אם עיברו דהיינו שעבר כמה ימים ולא הקריבו בשתי שבתות יש בידם תרתי לגריעותא דעבדי שלא כדין שזכו שלא במשמרתן ועוד שהקדימו האשם תחילה ואי משום דר' יהודה סובר דלמשמרת יהויריב לא קנסינן בזה הא שזכו שלא במשמרתן ואנשי משמר שזכו שלא במשמרתן אין מוציאין (וזהו דווקא באשם כמו שביארתי) אך היינו דווקא אם לא עברו הימים שהיו יכולין להקריבו אבל אם עברו הימים שיכולין להקריבו ועכ"ז נתעצלו א"כ מוציאין מבני יהויריב ויקריבוהו בני ידעי' (ואיפשר שזהו הפי' של הברייתא תני' אמר רבי לדברי ר' יהודה אם קיים האשם יחזיר האשם אצל כסף דהיינו שנתעצלו ולא הקריבו ולשיטת הירושלמי) ובש"ס דילן דלא מפרש אח"כ הוא שרבא מתרץ כשיטת ר' יוסי בירושלמי דבשבת אחת פליגין א"כ נטלו בני יהויריב במשמרתן. אך שעשו שלא כדין שקבלו מקמי כסף ובזה אין לומר שרצו לחבב המצוה דכיון שהי' במשמרתןוקבלו אשם הי' להם לבקש הכסף תחילה ע"כ מתרץ הש"ס דילן דהאי ואם קיים האשם דהיינו מדלא תבעו אחולי אחלי גבייהו אבל לשיטת ר' חזקי' בירושלמי דמפרשי דבשתי שבתות פליגין ובני יהויריב עבדו שלא כדין במה דקבלו שלא במשמרתן והטעם של ר' יהודה הוא משום שאנשי משמר שזכו במשמר שלא בשבתן אין מוציאין מידם וע"כ אם עיברו הזמן שהיה להם להקריב ונתעצלו ולא הקריבוהו ע"כ ר"י נמי מודה דיחזיר אשם אצל כסף ודו"ק: