נועם ירושלמי על בבא קמא י:א:ב

מתני' הגוזל ומאכיל את בניו ומניח לפניה' פטורין מלשלם אם הי' דבר שיש בו אחריות נכסים חייבין לשלם כו' ובגמ' תני ישראל שלוה בריבית ועשה תשובה חייב להחזיר מת והניח לפני בניו עליו הכתוב אומר יכין וצדיק ילבש הניח לפניהן פרה או טלית חייבין להחזיר אזל תני' לגזילי' ופי' הפ"מ אזל תני' לגזילי' כלומר מפני שהבריות אומרים זה הולך ומתהנה או מתנאה מן הגזילה ודבר מגונה הוא תני' מלשון נוי ומתנאה והוא דוחק:

ע"כ נראה לי שהוא כמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ה דב"מ) א"ר ינאי זהו רבית שיוצא בדיינין בעו קומי ר' יוחנן רבית מהו שיוצא בדיינין אמר לו אם מזו אין אנו מניחין לגדולי א"י כלום. והענין הוא כמו שנתבאר שם דשיטת הירושלמי הוא דכל מה דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני וכמו דאמרינן תחלה בתמורה (ד' ה') דזה תלוי בהאי אי מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני ושם יתבאר וא"כ איך תני ישראל שלוה בריבית ועשה תשובה חייב להחזיר הא כיון שריבית קצוצה אינו יוצא בדיינין א"כ אין צריך להחזי' אפי' לצאת ידי שמים וכמו שכתבו התוס' בב"ק (ד' צ"ד) בד"ה לצאת ידי שמים כתבו בפ' איזהו נשך לא הוי מצי לשנויי הכי למ"ד רבית קצוצה אינ' יוצאה בדיינין דלדידי' אפי' לצאת י"ש לא מיחייב וע"ז בירושלמי אזל תני' לגזילי' (פי' דבגזל הוא כך שצריך להחזיר אבל בריבית א"צ להחזיר אף לצאת ידי שמים):