נועם ירושלמי על בבא קמא ז:ו:ב

שם (ה"ו) הי' מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאו מרשות הבעלים ומת חיי' נתנו לבכורות בנו ולבע"ח ולש"ח ולשואל ולשומר שכר היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור הגביהו או שהוציאוהו חוץ ומת חייב ובגמ' א"ר מנא מאן דמר לי הדא מילתא אנא נסיב בנרייתי' מהו פטור נפטר מחובו נפטר מגניבה (פי' משום שאפשר לפרש המשנה דקאי אגנב והגנב נתנו לבכורות בנו או דקאי אבעה"ב ודין משיכה דתיקנו בשומרין אשמועינן וכמו שכתב הראב"ד הביאו התוי"ט) ובב"ק (ד' ע"ט) אמרינן בעי אמימר תקנו משיכה בשומרין או לא אמר רב יימר ת"ש נתנו לבכורות בנו או לבע"ח או לשומר כו' היה מושכו ויוצא ומת ברשות הבעלים פטור מאי לאו שומר וש"מ תיקנו משיכה בשומרין א"ל לא גנב הא תנא לי' רישא תני גנב שגנב מבית הבעלים ותני גנב שגנב מבית שומר א"ל רב אשי לא תדחי' מה לי גנב שגנב מבית שומר מה לי גנב שגנב מבית הבעלים אלא לאו שומר וש"מ תיקנו משיכה בשומרין ובירושלמי לא קא מיבעי' לי' אי מיירי בגנב שגנב מבית השומר כמו שאומר בהש"ס דילן משום דהירושלמי אזיל לטעמיה כמו שביארתי בריש פירקין (ה' א') דהירושלמי סובר דאם גנב מבית השואל פטור מכפל כמו הגונב מן הגנב וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ח דשבועות ה"א) תני וגונב מבית האיש ולא מבית השואל וא"כ הגונב מבית השואל אינו חייב כפל לשיטת הירושלמי ובמתניתין תנן נתנו לבכורות בנו כו' לשומר חנם לשואל דחייב וא"כ משמע דחייב כדין גנב בכפל ג"כ וא"כ אי איפשר לפרושי שגנב מבית השואל אלא דהאיבעי' הוא אם קאי על הבעלים שמסרו לשומר וכמו שפי' רש"י בלשון ראשון או כמו שפירשו התוס' כלשון אחרון דקאי אגנב ובמ"א יתבאר: