נועם ירושלמי על בבא קמא ב:א:ב

ואין דרכה להתיז צרורות (פי' וא"כ פטור ברה"ר) כו' ר"א אומר כל דבר שהוא חוץ לגופה לא חלקו בי' חכמים בין רה"י לרה"ר לחצי כופר (פי' שסובר דצרורות כיון שהוא חוץ מגופה אין לה דין רגל וע"כ חייב ברה"ר) אך מה שמסיים לחצי כופר הוא תמוה והפ"מ נדחק בזה:

ולי נראה שהוא (ט"ס וחילוף השורות) והאי לחצי כופר שייך אח"כ ונדפס בכאן ע"י ט"ס והוא דאח"ז אמרינן בירושלמי מהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה (פי' דמיבעי' ליה אם יש העדאה לצרורות) וכמו דאמרינן בב"ק (ד' י"ח) בעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות ר' זעירא אמר מקבלת ר' אילא אמר אינה מקבלת אמר ר' זעירא מתניתא פליגא עלי' שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה. וכי יש כופר בתם ואפי' כר' אילא לית היא פליגא ולמה פטור ממיתה כשהועדה להיות מפלת הכתלים כשהפילה את הכותל לא הי' שם אדם:

והנה הפ"מ נדחק בזה. ע"כ נראה לי כמו שכתבתי תחילה שיש ט"ס וחילוף השורות (וכצ"ל) מהו שתקבל העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה ר' זעירא אמר מקבלת ר' אילא אמר אינה מקבלת אמר ר' זעירא מתניתא פליגא עילוי' שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה וכי יש כופר בתם ובכאן צריך לגרוס) לחצי כופר (פי' דמקשה דלר' אילא דאמר אינה מקבלת (פי' כיון שצרורות הוא חוץ לגופה ע"כ אינה מקבלת העדאה) וא"כ איך תנן שור שמתחכך בכותל ונפל על אד והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה וא"כ איך חייב בכופר כיון שהאדם הומת ע"י נפילת הכותל שנתחכך בו וא"כ הו"ל צרורות: וא"כ אם אין העדאה א"כ איך משלם כופר שלם בתם. [והוא דשיטת הירושלמי דיש כופר בצרורות ודלא כשיטת הש"ס די לן בב"ק (ד' מ"ד) שמקשה על הא דתנן שור שהי' מתחכך בכותל ונפל על האדם כו' פטור ואמר שמואל פטור ממיתה וחייב בכופר ופריך ואמאי תם הוא ומשני במועד ליפול על בני אדם בבורות ופריך אח"כ ואכתי צרורות נינהו ופירש"י דאין כופר כתיב אלא בנגיחה דהוי גופו ממש (ואיפשר לפרש דהקושיא הוא דא"כ אינו משלם רק חצי כופר אך לפי פי' רש"י דליכא כופר בצרורות א"כ שיטת הש"ס דילן דליכא כופר בצרורות אלא דמקשה מזה לר' אילא דאמר אינה מקבלת וא"כ כיון דליכא העדאה א"כ איך משלם כופר וע"ז משני כפי שהגהתי (שצ"ל בכאן לחצי כופר) (פי' דבאמת אינו משלם כופר שלם רק חצי כופר) והוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' מ"ח) הא דתנן הי' אביו או בנו לתוכו משלם כופר ופריך ואמאי הא תם הוא אמר רב במועד ליפול על בני אדם בבורות כו' שמואל אמר הא מני ריה"ג היא דאמר תם משלם חצי כופר. וע"כ משני הירושלמי הכא נמי לר' אילא דאמר דאינה מקבלת העדאה בדבר שהוא חוץ לגופה (פי' דאין העדאה לצרורות דהא דתנן שור שנתחכך בכותל ונפל על האדם והרגו חייב בכופר ופטור ממיתה היינו חצי כופר) וע"ז אומר ואפי' כר' אילא לית היא פליגא ונראה לי שהוא ט"ס (ודלא כהפ"מ שנדחק שם וצ"ל ואפי' כר' זעירא לית הוא פליגא (פי' דלר' אילא ניחא דאמר דאינה מקבלת פי' דאין העדאה לצרורות ומתרץ מתניתין דהא דתני משלם את הכופר מיירי בחצי כופר כריה"ג וכמו שביארתי) אבל לר' זעירא דאמר דמקבלת העדאה (ויש העדאה לצרורות) וא"כ רוצה לפרש הא דתני חייב בכופר היינו בכופר שלם. וע"ז מקשה ולמה פטור ממיתה דא"כ נתחייב מיתה תחיל' וא"כ איך הוי העדאה וכה"ג מקשה הש"ס דילן אהא דפריך והא תם הוא ומשני במועד ליפול על בני אדם בבורות ופריך אי הכי בר קטלא הוא ופירש"י בר קטלא הוא בנפילה קמייתא ואיך בא לידי מועד בשלמא גבי מועד דנגיחות איכא למימר כדאמרינן בפרקין דלעיל (ד' מ"א) דקטל וערק אי נמי בשאין מכירין את השור אי נמי בהוזמו זוממי זוממין אבל זה לא עלה מן הבור מאיליו וליכא למימר ערק ולא אין מכירין ולא הוזמו דמילתא דאית ליה קלא]:

וע"ז משני בשהועדה להיות מפלת את הכתלים כשהפילה את הכותל לא היה אדם שם (והירושלמי אזיל לשיטתי' כמו דאמרינן בירושלמי (פ"ד דב"ק ה"ב) שור שהוא מועד למינו כו' ופריך מכיון שהרג אדם אחד אינו מועד כו' ר"י ב"ח כשרדף ג' רדיפות והן משערין שיש ברדיפותו נגיחה והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק (ד' מ"א) אמר רבה הכא במאי עסקינן כגון שאמדוהו לשלשה בני אדם רב אשי אמר אומדנא לאו כלום הוא אבל הירושלמי סובר דאפי' ע"י אומדנא נמי הוי מועד ועיין לקמן (פ"ד דב"ק ה"ב) ושם יתבאר עוד בזה וע"כ משני כשהועדה להיות מפלת את הכתלים כשהפילה את הכותל לא הי' אדם שם וע"כ הוי מועד ולא נסקל כשהי' תם אבל לעולם דמקבלת העדאה כר' זעירא והא דתני חייב בכופר היינו בכופר שלם כמו שביארתי: