נועם ירושלמי על בבא קמא י:א:ו

שם הגנבים שבאו במחתרת ועשו תשובה חייבין להחזיר עשה א' מהן תשובה חייב להחזיר (פי' הפ"מ לאו דווקא אלא אורחי' דמילתא נקט כו' ול"נ דתני הגנבים שבאו במחתרת ועשו תשובה חייבין להחזיר היינו כיון דעושין תשובה צריכים להחזיר לצאת ידי שמים וכמו שהקשו התוס' בסנהדרין (ד' ע"ב) אהא דרבא איגנב להו דיכרי במחתרתא כו' ולא קבלינהו והקשו התוס' דהא חייב לצאת ידי שמים (ועיין בירושלמי (פ"ז דב"ק ה"ב) ולא כן אמר ר' אבהו בשם ר' יוחנן מזיד בחלב ושוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן ר' בון בר חייא בשם שמואל שני דברים מסורים לב"ד התופס א' מהן יצא דבר שמסור לשמים ושם ביארתי) וע"ז אומרהגנבים שעשו תשובה חייבים להחזיר (פי' אע"ג דבדמים קנינהו דהא הוא בא במחתרת אעפ"כ חייב בבא לצאת ידי שמים):

[ואם בא במחתרת לאו דווקא אלא גנבים סתם איפשר לומר דעיקר החידוש הוא דאם הי' מוציא ונותן להם הוא משלם ע"י כולן והוא שביארתי תחילה מה שכתב הקצה"ח בחוה"מ (ס' ל"ד) על מה שכתב הריב"ש שהחולק עם הגנב אינו פסול לעדות והוא כמו שביארתי דאין גניבה אח' גניבה כמו שכתבו הקצה"ח והנתיבות דבהגבהה זו שעשה החולק לא נעשה שום קנין נוסף על ההגבהה שעשה הגזלן הראשון ובכה"ג מיירי בש"ע דנקט החולק עם הגנב ואף דמ"מ עבר דהא מחויב להשיב אבידה לבעלים כמבואר (ס' שנ"ט) מ"מ אינו אלא ב כעובר על מצות עשה דלא נפסל:

וע"ז אומר בירושלמי הגנבים שבאו במחתרת ועשו תשובה חייבין להחזיר עשה א' מהן תשובה חייב להחזיר את שלו ואיפשר דאפי' לא גנב הוא בעצמו וא"כ אין גניבה אחר גניבה אעפ"כ חייב להחזיר מדין השבת אבידה כמו שכתב הנתיבות לענין החולק עם הגנב ואם הי' מוציא ונותן הוא משלם ע"י כולן משום דהוא הגנב הראשון וכמו שכתב הריב"ש דאין שליח לדבר עבירה.