נועם ירושלמי על בבא קמא י:א:ג

עוד שם איזהו דבר שיש לו אחריות ר' יונתן אומ' כשהניח לפניהם קרקע ריש לקיש אמר כשהניח לפניהן גוף הגזילה רב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינו גובה מהיורשין שמואל אמר דאיקני אינו גובה ממשועבדין הא מבני חרי גובה:

והנה הפ"מ פי' דאיקני כמו דייקינא כלומר הכי דאיקנא ותנינא דדווקא הוא דמלוה ע"פ אינו גובה מהמשועבדין הוא דקאמרינן הא מבני חרי גובה ואפי' מן היורשין דרשות יורש לאו כמשועבד דמי:

והנה שגה בפירושו מאוד לפרש דאיקני כמו דייקינא. אלא הפי' הוא כפשוטו דמביא הא דשמואל אמר דאיקני אינו גובה מהמשועבדין (פי' דכיון דאיקני אינו יכול להשתעבד בשטר על הקרקעות שקונה אח"כ ע"כ אינה גובה ממשועבדין) ואם כן מוכח דאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין דהא כיון שיש לו שטר וחתומים עליו עדים אך כיון דאינו יכול להקנות בשטר על נכסים שיקנה אינו גובה מהמשועבדין. והא דקאמר הא מבני חרי גובה אינו שייך להכא רק שהוא כמו דאיתא בירושלמי בב"מ (פ"א ה"ו) דמקשה התם על שמואל דאמר דאקני אינו גובה מהמשועבדים הא מבני חרי גבי והכא קאמר דשטר שאין בו אחריות אינו גובה לא ממשועבדין ולא מבני חורין וע"ז משני לא דמי מי ששיעבד במקצת למי ששיעבד כלל וע"כ מסיים כאן ג"כ הא מבני חרי גובה (כמו דאיתא כה"ג בכמה מקומות בירושלמי) וע"ז אומר לית הוא פליגא על רב דרב אמר יורש כמשועבד כש שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינו גובה מיורשין וע"ז משני פתר לה בשהניח לפניהן קרקע (פי' דבקרקע יוכל לגבות מן היורשין ג"כ והא דאמר אם הניח לפניהן אחריות נכסים חייב לשלם היינו קרקע) וע"ז אומר אפי' כשמואל לית הוא פליגא (פי' דשמואל אמר דאינו גובה מן המשועבדין אפי' בקרקע ג"כ אע"ג שהוא מלוה בשטר אך כיון דאקני לא מהני ע"כ אינו גובה מהמשועבדים וא"כ איפשר שצריך לחלק בין יורשים ללוקח דמלקוחות לא גבי משום דלית לי' קלא אבל מיורשין גובה) וע"ז משני פתר לה כשהניח לפניהן גוף הגזילה (פי' הא דתנן ואם יש בהם אחריות נכסים היינו בשהניח לפניהן גוף הגזילה דבהניח לפניהם גוף הגזילה גובה מהיורשין ומתניתין מיירי בשאכלום וכמו אוקימתא דרבא בב"ק (ד' קי"א) ודו"ק: