נועם ירושלמי על בבא קמא א:ב:ה
Noam Yerushalmi on Bava Kamma 1:2:5 · נועם ירושלמי על בבא קמא · free full Hebrew text
Open in the reader →(שם) מנכסים המיוחדים ולא מנכסי הפקר עיין בפ"מ ולקמן (פ"ד ה"ז) יתבאר בזה עי"ש:
(שם) חוץ מרשות המיוחדת למזיק שהוא פטור נוהגין הן ברשות הניזק והמזיק אמר ר' ירמי' אלו תנא חוץ מרשות המיוחדת למזיק ושתק הייתי אומר א' חצר של שותפין וא' חצר שאינה לשניהן חייבת ולמה תנא נוהגין הן ברשות הניזק והמזיק אלא זה שומר חנם והשואל נושא שכר והשוכר אמר ר' יוסי מכיון דתנא חוץ מרשות המיוחדת למזיק אין אנו יודעין שהם נוהגין ברשות הניזק והמזיק אלא להוציא חצר שאינה של שניהם (פי' דפליגי בחצר שאינה של שניהם דלר' ירמי' חצר שאינה של שניהם נמי חייב והא דתני ורשות הניזק והמזיק בתשלומין היינו לרבות שומר חנם ושואל נושא שכר והשוכר ולר' יוסי הא דתנן ורשות הניזק והמזיק בתשלומין היינו להוציא חצר שאינה של שניהם) וכמו דאמרינן אח"כ אית תניי תני חצר של שותפין חייבת וחצר שאינה של שניהם פטורה אית תניי תני אפי' חצר שאינה של שניהם חייבת מאן דמר חצר של שותפין חייבת וחצר שאינה של שניהם פטורה דכתיב מיטב שדהו ומאן דמר אפי' חצר שאינה של שניהם חייבת דכתיב וביער בשדה אחר (וזהו דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק ד' י"ג) דפליגי רב חסדא ור"א אם חצר השותפין חייב על השן והרגל אבל בחצר שאינה של שניהם בזה לא פליגי כלל) וכמו דאמרינן בב"ק (ד' י"ד) מאי לא לזה ולא לזה אילימא לא לזה ולא לזה כלל אלא דאחר והא בעינן וביער בשדה אחר וליכא כו' ולשיטת הירושלמי פליגי בחצר שאינה של שניהם אבל בחצר של שניהם חייבת וכן כתב הרא"ש בפ"ק דב"ק דבירושלמי פליגי בזה תנאי וזהו בשן ורגל אבל בקרן חייב אפי' בחצר שאינה של שניהם: וכמו דאמרינן לקמן בירושלמי (פ"ה דב"ק ה"ב) הכניס קדירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ושברן פטור הוזק בהן פטור ונראה לי שיש בזה (ט"ס) ודלא כהפ"מ דהא כיון דתנא תחילה דבא שור ממקום אחר ושברן פטור מכש"כ דאם הוזק בהם פטור דכיון דהזיק השור פטור על הקדירות מפני שהוא שלא ברשות כש"כ דאם הוזק בהם השור פטור בעל הקדירות כיון ששניהם שלא ברשות אלא שהוא (ט"ס וצ"ל) הכניס קדירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ושברן חייב (פי' כיון שהזיק בכונה) הוזק בהן פטור (פי' כיון שהוא ממילא) (והוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' מ"ח) לענין נזקי אדם ואזדו לטעמייהו דאמר רבא ואיתימא רב פפא שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות הזיקו זה את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין וכמ"ש התו' ד"ה שניהם כו' כגון ברה"ר שלא ברשות כגון ששניהם רצין בר"ה וקשה דהיינו מתניתין דפרק המניח (ד' ל"ב) ונראה לפרש כגון שנכנס לחצר בעה"ב שלא ברשות או ברשות כו' דכמו שנתנו לו רשות נתן גם לאחר רשות או כמו שהוא נכנס שלא ברשות שמא גם אחר נכנס שלא ברשות) וע"ז אומר שם בירושלמי הדא אמרה הקרן פטורה (והוא ט"ס וצ"ל חייבת) בחצר שאינה של שניהם וע"כ אמרינן אח"כ (ה"ג) הכניס פירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ואכלן פטור הוזק בהם פטור הדא אמרה שהשן פטורה בחצר שאינה של שניהם: