נועם ירושלמי על בבא קמא א:א:י

עוד שם וכשהזיק חב המזיק אמר ר' יוסי הדא אמרה אדם שחבל בחבירו תחילה אעפ"י שחזר ונעשה ניזק חייב והנה הפ"מ נדחק בזה:

[ולי נראה דהא שאומר הדא אמרה אדם שחבל בחבירו כו' קאי אמתניתין דב"ק (ד' ל"ג) שני שוורין תמין שחבלו זה את זה משלמין כו' וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמין במותר נזק שלם וכתב הרא"ש ונראה לי דמיירי שהתחילו בבת אחת כו' אבל אם הא' התחיל המתחיל משלם חצי נזק והשני פטור דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור והוי כמו בעטה מהלכת ברבוצה דפטור לר"ל כו' וכן שני אנשים נמי מיירי שהתחילו כאחת אבל אם התחיל הא' השני פטור ואע"ג דלא שייך באדם כל המשנה ובא אחר ושינה דהא אפילו על עסקי ממון אמרינן כו' וה"נ אוקימנא לעיל וקצותה את כפה ביכולה להציל ע"י דבר אחר אבל אינה יכולה פטורה כו' כש"כ שהמוכה בעצמו פטור וע"ז אומר אמר ר' יוסי הדא אמרה אדם שחבל בחבירו תחילה אע"פ שחזר ונעשה ניזק חייב (פי' מדקאמר וכן שני אנשים א"כ הוי כמו בשני שוורים דהא דחייבים היינו דווקא שהתחילו בבת אחת אבל אם הא' התחיל המתחיל משלם חצי נזק והשני פטור דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וה"נ בשני אנשים) ועיין בנימוקי יוסף שכתב (בפ"ג דב"ק) דלא אמרינן דלא אזקי' האחרון לראשון אלא אחר זמן אי נמי דאזיקו להדדי בבת אחת אבל אזקי' בשעת חימום כו' האחרון פטור דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור כו' וכן כתב הרא"ש בב' אנשים שחבלו זה בזה אע"ג דלא שייך באדם כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור כו' אמר המחבר ונראה לי שהירושלמי מסייע לדבריו דאמר עלה דמתניתין הדא אמרין המזיק את חבירו והוזק בו פטור ומשמע לי' מלשון דנקט וכן שאיפשר שנשמע שהדין שוה כמו בשוורים כדעת הרב ע"כ לשון המחבר והנה בירושלמי שלנו ליתא לזה אמתניתין רק הירושלמי דהכא דאמר ר' יוסי הדא אמרה אדם שחבל בחבירו תחילה אעפ"י שחזר ונעשה ניזק חייב דכתיב מכה בהמה ישלמנה. ואגב דמביא לקרא אח"כ לענין שהבעלים מטפלים בנבילה ע"כ מייתי לה הכא: