נועם ירושלמי על בבא בתרא י:י:ב

שם (ה"י) המלוה את חבירו בשטר גובה מנכסים משועבדים ע"י עדים גובה מנכסים בני חורין הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסי' חורין והערב שהוא יוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין כו' ובגמ' רב הונא אמר הקדמה פסולה והשטר כשר והתנינן פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול הדא דתימר דרב הונא ור' אלעזר ור"ש בן יקים הדא דרב הונא ר' אלעזר אמר אעפ"י שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדין כאין העדים חותמין על הגט אלא מפני מתיקון העולם:

והנה הירושלמי הזה הוא בכאן בקצרה והירושלמי (היא בפ"י דשביעית) פרוזבול המוקדם כשר מפני שהוא מרע כחו והמאוחר פסול מפני שהוא מייפה כחו שט"ח המוקדמין פסולין מפני שמייפה כחן והמאוחרין כשירין מפני שהוא מרע כחן מי מידע (פי' מי מודיע שהוא מוקדם) שמעון בר ווא בשם ר"י החתומין בשטר לא כן אמר רשב"ל עשו דברי החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד תמן אותן שאמרו לא חתמנו כל עיקר ברם הכא אמרו על זה חתמנו ולא חתמנו על זה ר' יוחנן אמר פסולין ממש ורשב"ל אמר אינו מונה אלא משעת הכתב והתני פרוזבול בין מוקדם בין מאוחר שר ואינו מונה אלא משעת הכתב אם אומר את כן בשטרות מה בין פרוזבול מה בין שטר (פי' שמביא ראי' לר' יוחנן שאמר שהשטר פסול לגמרי והוא כיון שנתבטל במקצתו נתבטל בכולו) וכמו שביארתי במ"א דהירושלמי לטעמי' דאפי' נתבטל מחמת דבר ח' נתבטל בכולו וכמו שהבאתי ראי' בפ' איזהו נשך וכן בב"ק (בפ' מרובה) דהירושל' סובר דאפי' נתבטל מקצתו שלא מחמת קרוב או פסול נמי נתבטל בכולו והבאתי ראי' מהירושלמי בכתובות (פי"א ה"ה) הי' כתובתה ארבע מאות זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון בטל ושל כולן מכרן קיים וקאמ' שם עד כדון בשמכרוה להם בארבע שטרות מכרה להם בשטר א' הפלוגתא דר"י ורשב"ל דאתפלגון כתב כל נכסיו לשני בני אדם כא' והיו העדים כשירים לזה כו' אבל הש"ס דילן לטעמי' דהא דנתבטל במקצתו נתבטל בכולו היינו דווקא אם נתבטל מחמת קרוב או פסול וע"כ אמרינן בב"מ (ד' ע"ב) תנן ההם שט"ח המוקדמין פסולים והמאוחרי' כשירין מוקדמין אמאי פסולים נהי דלא גבו מזמן ראשון ניגבו מזמן שני אמר רשב"ל במחלוקת שנוי' ור' מאיר היא (פי' דר"מ סובר קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ואת הריבית) ור' יוחנן אמר אפי תימא רבנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון וע"כ אינו אומר ר' יוחנן הטעם משום דכיון דנתבטל במקצתו נתבטל בכולו אלא משום גזירה שמא יגבה מזמן ראשון:

והנה הירושלמי הוא רק בקצרה דקאמר רב הונא אמר הקדמהפסולה והשטר כשר ופריך והא תנינן פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול (פי' וא"כ כיון דאינו פסול לגמרי הא בפרוזבול נמי המאוחר אינו פסול לגמרי וכמו דמקשה שם בירושלמי דפרוזבול בין מוקדם בין מאוחר כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב אם אומר את כן בשטרות מה בין פרוזבול מה בין שטר):

והא דקאמר אח"כ הדא דתימר דרב הונא ר' אלעזר ור"ש בן יקים הדא דרב הונא דר' אלעזר (פי' שאומר דעידי מסירה כרתי דאמר אעפ"י שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר כו') וע"ז אומר והיכי אם באותן שהכחישו עדותן (פי' שאומרים דלא חתמו כלל) הכחיש עדותן כמי שאינה (פי' דכיון שהעידו אינם יכולים לחזור) אם באות' שלא הכחישו עדותן הא אמ' ר"ל עשו העדי' החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד אלא ודאי דאתי כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ובעידי מסירה כיון שמעידין מעצמן א"כ לא דמי לעידי חתימה דהתם כמי שנחקרה עדותן בב"ד אבל בעידי מסירה יכולים לומר שהם לא ראו שהוא מוקדם (ואיפשר עוד שנתחלפו השורות בירושלמי ותחילה צריך לגרוס והיכי אם באותם שלא הכחישו עדותן הא אמר ר"ל עשו עדים החתומין על השטר כמי שנחקרה עדותן בה"ד ואח"כ הדא דתימר רב הונא כר' אליעזר דאמר אעפ"י שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר ובעידי מסירה ניחא דבהם לא שייך עדים החתומין על השה כמי שנחקרה עדותן דהא הם לא חתמו ופליגי בזה אם השטר נתבטל בכולו או לא ומיירי בעדי מסירה):

עוד אמרינן שם מאי כדון באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי מפלוני ופלוני ערב (כתב הפ"מ שזהו תירוץ על הקושי' שמקשה דהיכי מיירי אם באותן שהכחישו עדותן כו' וע"ז משני באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני כו' לויתי מפלוני ופלוני ערב (פי' שהוא כמו דמשני בירו' (בפ"י דשביעית) תמן אותן שאמרו לא חתמנו כל עיקר ברם הכא אמרו על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו) והנה הפ"מ שגה בזה והא דקאמר מאי כדון באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי מפלוני ופלוני ערב קאי אהא דקאמר אח"כ דפליגי רב ושמואל (וכמו שביארתי לעיל (ה"ו) שהפ"מ שגה שם ג"כ וכתב שטעות המדפיסים הוא מאי דקאמר כגון דמרין כן) וכבר ביארתי שם שזהו תירוץ על הא דאמר רב דצריך קיום ב"ד וע"כ כיון שכותבין השטר שלא בידיעת הערב ע"כ צריך קיום ב"ד וע"ז פליגי רב ושמואל אם צריך לכתוב הזמן שבראשון או הזמן שבשני עיי"ש וכן הכא נמי הא דאמר באינון דמרין כן אני פלוני ערב קאי אהא דלקמן דפליגי רב ושמואל אם צריך לכתוב מזמן ראשון או מזמן שני כמו שיתבאר לקמן:

והא דקמשני הכא כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ולא משני כמו בשביעית ברם הכא אמרו על זה חתמנו ולא חתמנו על זה והוא משום דאם אומרים על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו שינוי' דחיקא הוא שיאמרו על זה חתמנו ועל זה לא חתמנו דהא אמרינן בכתובו' (ד' כ"ד) היכי דמי אילימא דכתיב בי' אני פלוני כהן כו' לא צריכא דכתיב בי' אני פלוני כהן לויתי מנה מפלוני וחתימו סהדי מאי אמנה שבשטר קא מסהדי או דילמ' אכולה מילתא קא מסהדי רב הונא ורב חסדא חד אמר מעלין וחד אמר אין מעלין וא"כ איפשר דהירושלמי סובר דרב הונא אמר מעלין וא"כ אכולה מילתא קא מסהדי. וע"כ משני דאתא דרב הונא כר' אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי:

ומה דמשני התם דאמרו על זה חתמנו ולא חתמנו על זה והוא משום דהתם פליגי ר' יוחנן ור"ל ומקשה על הא דריש לקיש דאם אומר את כן בשטרות מה בין שטרות מה בין פרוזבול דהא בפרוזבול נמי כשר ואינו מונה אלא משעת הכתב. וא"כ לר"ל צריך לאוקמי הך ברייתא שסוברת דמוקדם פסול לגמרי כר' מאיר וכמו דאמרי בב"מ (ד' ע"ב) תנן התם שט"ח המוקדמים פסולים מוקדמי' אמאי פסולין נהי דלא גבו מזמן ראשון ניגבו מזמן שני אמר רשב"ל במחלוקת שנוי' ור' מאיר היא וכן יתרץ הא שמוכיח מהברייתא דמוקדמים פסולים לגמרי דאתי כר"מ וא"כ קשה דמי מודיע דליכא למימר דאתי כר"א דאמר עידי מסירה כרתי דהא ר"מ סובר דעידי חתימה כרתי וא"כ קשה דלר"מ מי מודיע שהוא מוקדם וע"כ בפ"ו דשביעית דשם פליגי ר"י ורשב"ל משני בשאומרים על זה חתמנו ולא חתמנו על זה אבל הכא דקאמ' רב הונא ההקדמה פסולה והשטר כשר מפרש דרב הונא סובר כר"א דאמר עידי מסירה כרתי ולא רצה לתרץ שאומרים על זה חתמנו ולא חתמנו על זה דלרב הונא דמעלים משטרות ליוחסין א"כ מסתמא חותמין על הכל וע"כ משני כר"א (והא דקאמר באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי ממך מנה ופלוני ערב קאי אהא דלקמן אפלוגתא דרב ושמואל ודלא כמו שפי' הפ"מ דקאי אהא דלעיל ושגה בזה כמו שביארתי):

עוד שם אני פלוני בן פלוני לויתי כו' רב אמר צריך להזכיר זמנו של ראשון בשני וכמו שביארתי (ה"ו) דאם לא יכתוב מזמן ראשון א"כ כשנתבטל השיעבוד של הערב במקצתו נתבטל כולו (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ב (ד' קע"א) דאמרינן בשלמא בי דינא אלימי לאפקועי ממונא (פי' וע"כ יכולים לכתוב מזמן ראשון אבל עדים אין יכולים לכתוב מזמן ראשון אבל אם רוצים לכתוב מזמן שני יכולים בודאי ומשום דמיירי בדליכא ערב) או אפי' אם הי' ערב איפשר דהש"ס דילן אזיל לטעמי' נתבטל מקצתו לא מחמת קרוב או פסול לא נתבטל בכולו) והירושלמי מפרש דפליגי אם ב"ד כותבין לו שטר אח' בדא כ' ערב וכמו שביארתי לעיל דמשני כגון דמרין כן אני פלוני כו' ופלוני ערב וע"כ כיון שכותבין ואין הערב כאן ע"כ צריך ב"ד ופליגי רב ושמואל דרב קאמר צריך לכתוב מזמן ראשון דאפי' ב"ד צריך לכתוב מזמן ראשון ושמואל סובר דאפי' מזמן שני דכיון דלא נתבטל מחמת קרוב או פסול ע"כ יכולים לכתוב מזמן שני:

וע"ז אומר באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לויתי ממך מנה ופלוני ערב דהיינו קודם חיתום שטרות שאז גובה ממשועבדין וא"כ יש נ"מ בשטר וע"ז אומר צרי' להזכיר כו' ושמואל אמר אין צריך כו' והוא דרב סובר דצריך לכתוב זמן ראשון הוא משום דרב סובר כר' יוחנן דכיון דנתבטל מקצתו נתבטל כולו אפי' שלא מחמת קרוב או פסול ושמואל כרשב"ל שסובר דאם נתבטל מקצתו לא מחמת קרוב או פסול לא נתבטל כולו וע"כ סובר שמואל דיכולים לכתוב מזמן שני. (והפ"מ נדחק בזה מאוד בפירושו ושגה בזה והפי' הוא כמו שביארתי):