נועם ירושלמי על עבודה זרה ד:ח:ו

עוד שם שמעון בר חיי' הוה מתני לחיי' בר רב עובד כוכבים מאימתי עושה יי"נ א"ל משיודע בטיב עבודת כוכבים אפיק רב יאשי' מכילתא א"ל הדא דאת אמר בלוקח ענבים מן העובד כוכבים אבל עובד כוכבים עצמו עושה יין נסך (ופי' הפ"מ בענבים כלומר עביט של ענבים עם יין דבהא אם אינו יודע בטיב עבודת כוכבים תלינן לקולא הואיל דאין היין עומד בפני עצמו אבל עובד כוכבים שנגע ביין עצמו אפי' תינוק בן יומו עושה יי"נ) והוא דוחק:

ע"כ נראה לי שיש ט"ס בירושלמי וצ"ל הדא דאת אמר בלוקח עבדים מן העובד כוכבים אבל עובד כוכבים עצמו עושה יין נסך והוא כמו דאיתא בעבודת כוכבים (ד' נ"ז) הלוקח עבדים מן העובד כוכבים כו' וע"ז אומר דאפיק מכילתא (פי' ברייתא דקאמרה דבלוקח עבדים מן העובד כוכבים יש חילוק בין גדולי לקטנים (ותחלה הי' סבור דבעובד כוכבים נמי יש חילוק בין גדולים לקטנים) וכן מדמה בכ"ס דילן (ד' נ"ז ושם) עבדים לעובד כוכבים עצמו וכמו דקאמר קתני מיהת גדולים אין קטנים לא ומשני תרגמא אבני שפחות) וע"ז אמר לי' הדא דאת אמר בלוקח עבדים מן העובד כוכבים אבל לא בעובד כוכבים עצמו ואיפשר לומר דזה קאי על הא דאמר (שם) הלוקח עבדים מן העובד כוכבים אעפ"י שמלו וטבלו עושין יין נסך עד שתשקע כו' ובזה נחלק דאם הם קטנים אינו צריך עד שתשקע אלא אין עושין יין נסך מיד אבל לא בעובד כוכבים עצמו: